תפ"ח 42620-04-23

תקציר

בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, במסגרת תפ"ח 42620-04-23, נדון גזר דינו של הנאשם, מחמד עואודה, אשר הורשע, על פי הודאתו, בביצוע פיגוע טרור. ההרשעה התבססה על כתב אישום מתוקן, במסגרת הסדר דיוני שלא כלל הסכמות לעונש. **העובדות המרכזיות:** הנאשם, תושב הרשות הפלסטינית, נכנס לישראל שלא כדין ב-31.3.2023, מצויד בסכין באורך כ-30 ס"מ, מתוך כוונה לבצע פיגוע דקירה ממניע לאומני-אידאולוגי. לאחר מספר ימים של תנועה בתוך ישראל, ב-4.4.2023, זיהה הנאשם שני חיילים בסמוך לצומת ניר צבי. הוא ירד מהאוטובוס, ניגש אליהם מאחור ודקר את שניהם. הוא דקר את סמ"ר יובל גרביה מספר רב של פעמים, עד כדי שבירת להב הסכין, וניסה אף לחטוף את נשקו. בנוסף, דקר את רב"ט ב'. כתוצאה מהדקירות, נגרמו לסמ"ר יובל פגיעות חמורות ומתמשכות, ולרב"ט ב' פצע דקירה בגב. **הליכים משפטיים ועקרונות משפטיים:** 1. **עבירות טרור וחוק המאבק בטרור:** הנאשם הורשע בעבירות של מעשה טרור – ניסיון רצח (לפי סעיף 305(1) לחוק העונשין יחד עם סעיף 37(א) לחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016), מעשה טרור – חבלה חמורה ופציעה בנסיבות מחמירות (לפי סעיפים 333 ו-335(א)(1) לחוק העונשין יחד עם סעיף 37(א) לחוק המאבק בטרור), ועבירות נוספות כגון החזקת אגרופן או סכין שלא כדין וכניסה לישראל שלא כדין. * **חידוש משפטי/השלכה:** החוק למאבק בטרור, התשע"ו-2016, החמיר את העונש המרבי על עבירות טרור, הן באמצעות הוספת "כפל עונש" והן באמצעות העלאת העונש המרבי מ-20 ל-25 שנות מאסר. בית המשפט הדגיש כי מדיניות הענישה שהייתה נהוגה לפני חקיקת החוק אינה רלוונטית עוד, ועל בתי המשפט ליישם את הוראות החוק החדש, שכן מדובר בהחמרה מכוונת של המחוקק. * **הגדרת "מעשה טרור":** בית המשפט הבהיר כי הגדרת "מעשה טרור" בחוק אינה מחייבת בהכרח שיוך ארגוני. די בכך שהמעשה נעשה "מתוך מניע מדיני, דתי, לאומני או אידאולוגי", כפי שאכן היה במקרה זה. 2. **קביעת מתחם העונש ההולם:** בית המשפט קבע מתחם עונש הולם לאור חומרת המעשים, נסיבות הביצוע, הערכים החברתיים שנפגעו, והפגיעה בנפגעים. * **עקרונות:** נקבע כי יש לראות את כל מעשי הנאשם כסדרה אחת של מעשים בעלי קשר ענייני הדוק, המהווים אירוע אחד. קביעת המתחם נעשתה בהתאם לעקרון ההלימה, תוך התייחסות לערכים המוגנים (חיי אדם, שלמות הגוף, ביטחון המדינה), מדיניות הענישה, והחמרת העונשים בעקבות חוק המאבק בטרור. * **החמרה בעקבות 7 באוקטובר:** בית המשפט קבע כי מאז מתקפת ה-7 באוקטובר 2023, קיימת מגמת החמרה בענישה בגין עבירות טרור, ושיקולי ההלימה מחייבים לתת ביטוי מסוים לאירועים אלה, אף שהמעשים בוצעו קודם לכן. הדבר בא לידי ביטוי במיקום העונש בתוך המתחם ובמשקל שניתן לשיקולי הרתעה. * **מתחם עונש:** לבסוף, נקבע כי מתחם העונש ההולם את העבירות הוא בין 32 ל-38 שנות מאסר בפועל. 3. **גזירת העונש:** * **שיקולים לגזירת העונש:** בית המשפט שקלל את חומרת המעשים, עקרון ההלימה, הצורך בהרתעת היחיד והרבים, והשפעת האירועים שלאחר ה-7 באוקטובר. * **הודאת הנאשם:** ההודאה בעובדות כתב האישום נחשבה כחסכון בזמן שיפוטי, אך מידת ההתחשבות בה היתה נמוכה בשל חוסר הבעת חרטה מצד הנאשם. * **גיל הנאשם ועברו הנקי:** אף שהנאשם צעיר וללא עבר פלילי, שיקולים אלה נסוגו מפני שיקולי הרתעה וגמול, בשל שכיחות פרופיל זה בקרב מבצעי עבירות ביטחוניות על רקע אידאולוגי. * **טענות ההגנה:** נדחו טענות ההגנה לגבי אפליה בענישה, מחדל חקירתי, והשפעת 7 באוקטובר על בחינת מניעיו כמפגע בודד. * **עונש בפועל:** בית המשפט גזר על הנאשם **36 שנות מאסר בפועל**, בנוסף למאסרים על תנאי ופיצויים משמעותיים לנפגעים. העונש נקבע בשליש העליון של מתחם העונש ההולם, בהתחשב בחומרת המעשים וההשלכות. **חידושים משפטיים והשלכות:** * **החמרת ענישה בטרור:** פסק הדין מדגים ומחזק את המגמה של החמרת הענישה בעבירות טרור, כפי שבא לידי ביטוי בחוק המאבק בטרור, וכן את ההשפעה של האירועים הביטחוניים האחרונים על תפיסת הענישה. * **"מעשה טרור" ללא שיוך ארגוני:** בית המשפט מחדד את ההבחנה כי "מעשה טרור" אינו מחייב שיוך לארגון, אלא מתמקד במניע האידאולוגי או הלאומני. * **הדגשת חומרת הפגיעה בערכים:** בית המשפט מדגיש את הפגיעה החמורה בערכים היסודיים ביותר – קדושת החיים, שלמות הגוף, וביטחון המדינה. * **פיצוי משמעותי לנפגעים:** גזר הדין כולל חיוב בפיצוי כספי משמעותי לנפגעים, המשקף את חומרת הפגיעה הפיזית והנפשית שנגרמה להם. בסך הכל, פסק הדין מהווה דוגמה ליישום החוק למאבק בטרור, להחמרה המכוונת בענישה, ולהתחשבות בהקשר הביטחוני הנוכחי בעת גזירת דין.