ע"ב 2560/04

תקציר

התובע, מנכ"ל ספנדקס ישראל בע"מ, ביקש תשלום מהנתבע, המפרק הזמני של החברה, עבור עבודתו בתקופת הפירוק. הנתבע טען כי התובע קיבל שכר יתר ותבע שכנגד החזר שכר עבודה זה, וכן בגין עלות רכב חברה בו המשיך התובע להשתמש גם לאחר פיטוריו. בית המשפט מצא כי חוזה ההעסקה של התובע עם החברה אינו תקף לאחר תחילת הליכי הפירוק. מאחר שלא הושגה הסכמה חדשה בין התובעת לבין המפרק הזמני בנוגע לתנאי העבודה, קבע בית הדין את השכר הראוי בהתחשב במכלול נסיבות המקרה. בית המשפט קבע כי שכרו ההולם של התובע עומד על 7,000 דולר לחודש. באשר לפיטורי התובעת, קבע בית הדין כי זכותו של המפרק הזמני לסיים את העסקתה של התובעת. למרות שהמפרק היה מודע לכך שהתובע ממשיך לנהל את המפעל גם לאחר פיטוריו, מעורבותו המינימלית בפעילות השוטפת של המפעל הביאה לכך שהוא לא ביטל את הפיטורים במשתמע. התובע המשיך לעבוד מיוזמתו ולא ניתן היה לתגמל אותו על עבודה זו. בית המשפט דחה גם את תביעת התובע בגין חובות העבר של החברה כלפיו, וכן את תביעתה שכנגד של הנתבעת בגין תשלומי שכר מופרזים והוצאות רכב, למעט סכום קטן של 3,792 ₪ שכר שלא שולם. התובע חויב לשלם לנתבע 15,000 ₪ הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, אשר ניתן יהיה לקזז כנגד הפרשי השכר המגיעים לו.