ת"א 42673-12-20

תקציר

התובע תבע את הנתבעים על כך שלא גילו מידע מהותי על רכב משומש שמכרו לו, דהיינו כי בעבר עבר תאונה שבעקבותיה הוכרז כ"הפסד תיאורטי", וכן פגיעות וליקויים נוספים. הדיון נסב סביב חוק מכירת רכב משומש בישראל והשלכותיו על חובת הגילוי הנאות של העוסק. בית המשפט מצא כי התובע לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו להוכיח כי הנתבעים הסתירו מידע מהותי על מצב הרכב, וכי הנתבעים אכן גילו את התאונה במסמך כתוב חתום על ידי התובע. באשר לפגיעות ופגמים נוספים לכאורה, בית המשפט הכיר בפערים מסוימים בין דו"ח הבדיקה לפני הרכישה לבין דו"ח עוקב, אך לא יכול היה לאשר את קיומם של נושאים שלא פורסמו שהנתבעים היו מודעים להם או היו צריכים להיות מודעים להם, למעט פגם קל במכסה המנוע. גם פגם זה, טיבו, וכל העלויות שנגרמו לתובע לתיקונו, נותרו בלתי מוכחות. משכך, פסק בית המשפט לטובת הנתבעים, דחה את התביעה, והורה לכל צד לשאת בהוצאותיו, נוכח ההצלחה החלקית של תביעת התובע בדבר הפגם במכסה המנוע שלא פורסם.