ת"א 56414-11-24

תקציר

להלן ניתוח משפטי של פסק הדין בת"א (שלום חיפה) 56414-11-24 **שירלי אביטל ואח' נ' מורן אלקסלסי**, אשר עסק בטענות ללשון הרע ופגיעה בפרטיות על רקע "מסרים" מחלומות ותקשור. ### 1. רקע עובדתי ומשפטי התובעים הגישו תביעה לפי חוק איסור לשון הרע וחוק הגנת הפרטיות, לאחר שהנתבעת (העוסקת בתקשור) התקשרה לתובעת וסיפרה לה כי חלמה עליה חלומות הכוללים מסרים על מצוקה נפשית, אלימות בתוך הזוגיות והריון, ובהמשך שיתפה מכרות משותפות בתוכן חלומות אלו. הנתבעת טענה כי מדובר בשימוש בתום לב בחלומותיה, וכי אין מדובר בפרסום לשון הרע. ### 2. העקרונות המשפטיים המרכזיים בית המשפט קבע מספר עקרונות המהווים נדבכים משפטיים חשובים בהתמודדות עם תביעות מסוג זה: * **נטל הוכחת הפרסום (הוכחת "אמינות הסרט"):** בית המשפט הציב רף גבוה לקבילות תמלילי שיחות בהיעדר קבצי השמע. משלא הוגשו קבצי השמע המקוריים, המשקל הראייתי של התמלילים הוא "מועט ביותר", שכן לא ניתן להוכיח את מהימנותם או את שלמותם. * **המבחן האובייקטיבי ללשון הרע:** השאלה האם פרסום מהווה לשון הרע נבחנת על פי המבחן האובייקטיבי – כיצד יבין "האדם הסביר" את הדברים. בית המשפט הדגיש כי **חלום אינו נתפס כעובדה**. גם אם החולם מאמין בחלומו, האדם הסביר יראה בו הבעת דעה או פעילות מנטלית סובייקטיבית ולא קביעה עובדתית, ולכן הוא נעדר את "עוקץ" לשון הרע הדרוש להקמת עוולה. * **הבחנה בין גידוף לבין עובדה:** בית המשפט חזר על ההלכה כי לא כל כינוי גנאי (כגון "חולה נפש") עולה כדי לשון הרע. כאשר הביטוי נאמר בעידנא דריתחא (בלהט הכעס) או כסלנג, הוא יפורש כביטוי רגשי ולא כאבחנה קלינית. "הגידוף של אתמול הוא שפת הרחוב של היום" – ולכן אין להציף את בתי המשפט בתביעות על כינויים שאינם מיומרים להוות אבחנה מקצועית. * **היעדר חובת סודיות:** נקבע כי בהיעדר יחסי מטפל-מטופל מוגדרים, לא חלה חובת סודיות על אדם הטוען ל"תקשור", ולכן לא ניתן להחיל את סעיף 2(7) לחוק הגנת הפרטיות בגין "הפרת סודיות". ### 3. חידושים ודגשים בפסיקה * **"אבק לשון הרע":** הניתוח בפסק הדין מאמץ גישה המבדילה בין פרסום פוגעני לבין "אבק לשון הרע". גם אם הנתבעת מאמינה בכוחותיה, אם האדם הסביר מבין שהדברים אינם עובדתיים, אין מקום להתערבות שיפוטית. * **ההבחנה בין חלום לעובדה:** זוהי נקודת החידוש העיקרית. בית המשפט קבע כי חלומות הם "סמל שיש לפרשו" וכי לא ניתן לייחס אחריות נזיקית על תוכן של חלום, שכן החולם אינו שולט בתוכנו ואינו מציג עובדות מציאותיות. * **הסתייגות מהתנהלות הנתבעת מול תחושת הנפגעים:** למרות דחיית התביעה, בית המשפט העביר ביקורת ערכית על התנהלות הנתבעת: על אף שהיא לא חבה בפיצויים, פעולתה בהחצנת החלומות לאחר שהתבקשה לחדול מכך היא התנהלות "לא ראויה ולא מכבדת". יחד עם זאת, בית המשפט ציין כי "מערכת המשפט אינה האכסניה המתאימה להתמודד עם דברים אלו". ### 4. סיכום ומסקנות פסק הדין מהווה בלם חשוב כנגד ניסיונות להשתמש בדיני לשון הרע כדי להסדיר סכסוכים חברתיים הנובעים מאמונות תפלות, פרשנויות אישיות או "תקשור". המסר המרכזי הוא: **חופש הביטוי והבעת הדעה (גם אם הן מוזרות, פוגעניות או מבוססות על חלומות) מוגנים כל עוד לא ניתן להוכיח כי האדם הסביר יפרש אותם כעובדות קונקרטיות הפוגעות בשמו הטוב של האדם.** ההחלטה שלא לפסוק הוצאות למרות דחיית התביעה מדגישה את חוסר שביעות הרצון של בית המשפט מהתנהגות הנתבעת, אך מאשרת כי התביעה המשפטית לא הייתה הדרך הנכונה לפתרון הסכסוך.