ב"ל 26915-09-21

תקציר

הדיון נסוב סביב השאלה האם התובע חווה אירוע חריג בעבודה שגרם ללחץ נפשי שהוביל לאוטם שריר הלב. בית המשפט מוצא כי טענת התובעת כי אירוע חריג התרחש ביום 14.1.2021 אינה משכנעת. המסמכים הרפואיים ממועד האירוע הלבבי אינם תומכים בטענת התובע ואין כל אזכור לאירוע או כאב כלשהו במועד זה. בנוסף, עדותו של התובע עצמו סותרת ולא ברור מה בדיוק היה האירוע החריג. התובע טען כי במהלך פגישה עם המנכ"ל התרחש אירוע חריג, אך מפרוטוקול הישיבה ומעדויותיהם של משתתפים אחרים עולה כי הישיבה הייתה רגילה ולא כללה אירועים חריגים או ויכוחים גבוהים. גם הודעת המנכ"ל לאחר האסיפה לא תמכה בטענות התובע על רוגז קיצוני בנוגע לחזרה לעבודה או לשכר העובדים. כמו כן, הגירוי הקיצוני הנטען של התובע לא בא לידי ביטוי חיצוני, ותחושת המתח שלו הייתה פנימית ולא הועברה לעמיתיו ולא תועדה ברשומות הרפואיות. כמו כן, עדותו של התובע בנוגע להיסטוריה הרפואית שלו נמצאה לא עקבית, שכן הוא הכחיש שיש לו יתר לחץ דם, כולסטרול או סוכרת, דבר שסותר בתיקו הרפואי. לסיכום, השופט קובע כי התובע לא הביא ראיות מספיקות להוכחת התרחשותו של אירוע חריג בעבודה וגרסתו לאירועים לוקה בחוסר אמינות. לפיכך, בית הדין פוסק כי לא ניתן להכיר באוטם שריר הלב של התובע כתאונת עבודה. החלטה זו נתמכת בראיות ובהיעדר טיעונים משכנעים של התובע.