ע"א 128/06

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לערעור של חברה מאילת שפיטרה את עובדיה וביקשה ליהנות מחוק מקומי שמטרתו לעודד מעסיקים ועובדים לפעול בעיר באמצעות הפחתת עלויות השכר. החברה טענה כי פיצויי הפיטורים שניתנו לעובדיה מהווים "הכנסת עבודה" כהגדרתה בחוק אזור סחר חופשי אילת ולכן עליה ליהנות מההפחתה. המשיב, לעומת זאת, חלק על טענה זו. פסק הדין של בית המשפט צידד במשיבה וקבע כי כוונת החוק הייתה לתמרץ עסקים ועובדים לעבוד באופן פעיל באילת, ולכן הגדרת "הכנסת עבודה" אינה כוללת פיצויי פיטורים או מענקי פרישה. פסק הדין התבסס על פסיקות קודמות של בית המשפט העליון שפירשו את המונח "הכנסת עבודה" בהקשר אחר. כמו כן, בית הדין ציין כי הכללת פיצויי פיטורים בסעיף ההטבה עלולה דווקא להרתיע עסקים מלהמשיך לפעול, שכן היא תפחית את הנטל הכלכלי של סגירה ופיטורי עובדים. בסופו של דבר, הערעור נדחה, והמערער חויב לשלם 25,000 ₪ שכר טרחת עורך דין. פסק דין זה מחזק את התפיסה כי פיצויי פיטורים אינם נחשבים "הכנסת עבודה" ומתיישב עם כוונת המחוקק העומדת מאחורי חוק אזור סחר חופשי באילת.