סע"ש 864-12-18

תקציר

העובד המדובר, עוזר משפטי, סיים את חוזהו על ידי הנהלת בתי המשפט. הוא תבע את המינהל על פיטורים שלא כדין, בנימוק של הליך פיטורים פגום וניצול לרעה של זכותו החוקתית לפנות לערכאות, בעקבות חשיפת שחיתות במערכת המשפט נטו. בית הדין מצא כי קיים משבר אמון הדדי בין העובד למעסיק, כאשר תביעת העובד נגד ההנהלה היא הגורם העיקרי. תביעת העובד יצרה משבר אמון חמור, שהוביל לעילות לגיטימיות לפיטורים. עם זאת, בית הדין מצא כמה פגמים בהליך השימוע, לרבות חוסר בהירות לגבי הכוונה לפטר את העובד ומכתב פיטורים כללי. למרות ליקויים אלה, בית הדין לא מצא הצדקה להחלטת הנהלת בתי המשפט שלא לאפשר לעובד לעזוב מרצון. העובד היה זכאי לפיצוי כספי בגין פיטורים שלא כדין, לרבות נזקים ממוניים ולא ממוניים. הפיצוי הממוני נקבע על סך 29,425 ש"ח, שחושב על בסיס ארבעה חודשי עבודה, והנזק הלא ממוני נקבע על 20,000 ש"ח. סכומים אלה היו נמוכים משמעותית מתביעתו הראשונית של העובד, בשל השיהוי הרב בהגשת התביעה, וחלקו בפירוק יחסי עובד-מעביד. העובד ביקש גם איסור לפרסם את זהותו, אך בית הדין סירב. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו, וניתן לערער על פסק הדין בבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום.