דר 29/22

תקציר

כתב אישום הוגש נגד הנאשם בגין היעדרות משירות צבאי ללא היתר למשך 306 ימים. הפרקליטות ביקשה לעצור אותו עד תום ההליכים המשפטיים. למרות שההגנה לא חלקה על הראיות או על עילות המעצר, הם טענו נגדן בשל מגפת הקורונה והסתגרותו של הנאשם. לאחר שורה של דיונים ושיקולים, האריך השופט את מעצרו של הנאשם, וקבע כי עילת המעצר גוברת על עילות השחרור. השופט הסתפק בראיות לכאורה של התביעה ובקיומן של עילות מעצר ברורות – חומרת העבירה, סכנת הבריחה והסכנה הצבאית. באשר למשך ההיעדרות ציינה השופטת כי היא חרגה במעט מסף התביעה ואינה מצדיקה את השחרור. הנושא המרכזי שנידון היה נחיצות המעצר במהלך המגפה, כאשר ההגנה קראה להקל בעונש בשל סכנת הדבקה בבידוד. עם זאת, השופט הלך בעקבות התקדימים, ושחרר נאשמים רק אם היו בסיכון גבוה להידבקות או אם היו ספקות לגבי הצורך במעצר. מאחר שהנאשם לא נכלל בקטגוריות אלה, הורה השופט על המשך מעצרו. השופט מתח ביקורת על רשויות הכלא על הצהרותיהם הסותרות בנוגע לסיבות לבידוד, אך קבע כי ההצדקה הנוכחית - חשיפה לחולה קורונה מאומת - אינה מצדיקה שחרור. במקום זאת, השופט הורה על חקירת האירוע והעביר את ההחלטה לעיון מפקד בסיס הכלא. מעצרו של הנאשם הוארך עד תום ההליכים המשפטיים, עם אפשרות לערעור.