בד"מ 127/20

תקציר

פסק הדין דן בסוגיית השיהוי בטיפול בתביעות ובהגשת התלונה, שארכה כ-5 וחצי שנים מקרות האירועים בשנת 2015 ועד להגשתה בשנת 2020. צוין אי הגשת תשובה לתלונה או העלאת נושא השיהוי בשלב מוקדם יותר של ההליך. השיהוי המשמעותי בהגשה נחשב בלתי סביר ועילה פוטנציאלית להפחתת העונש. פסק הדין מתייחס גם לחומרת התנהגותו הפסולה של הנמען, המאופיינת בהתנהגות בלתי הולמת ולא מכבדת, היעדר חרטה ועבר משמעתי המצביע על דפוס של התפרצויות חסרות מעצורים. גורמים אלה מכבידים עליו. עם זאת, מתוך הכרה בשיהוי ובהיעדר נסיבות אישיות מקלות, העונש מופחת. על הנמען נגזרת נזיפה וחודשיים מאסר על תנאי בגין עבירות אתיות והתנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין. בנוסף, מוטל קנס של 3,000 ₪ על העבירה האחרונה. פסק הדין נועד לאזן בין ההרתעה הנדרשת להתנהגויות כאלה לבין עקרון הצדק המעוכב, הצדק נשלל.