ת"א 52092-09-20

תקציר

השופט דחה את הבקשה לסעד זמני לאחר ששקל בכובד ראש את הטיעונים שהציגו הצדדים. ההחלטה התבססה על שני שיקולים מרכזיים: מאזן הנוחות וסיכויי הצלחת התביעה. השופטת הדגישה כי בפני המבקשים עמדו אתגרים משמעותיים בהוכחת תביעתם, בעיקר בשל אופי השימוש בגג לדודי שמש והיעדר הסכם בכתב. בנוסף, ציין השופט כי המשיב לא התנגד לגישה של המבקשים לגג לצורך תיקונים, אלא הסתייג ממסירת מפתח, דבר שהשופט מצא סביר בהתחשב בהיעדר כל ראיה לכך שהמשיב מנע בעבר גישה למבקשים. גם חששותיהם של המבקשים מפני גישה מיידית לגג במצבי חירום לא היו משכנעים, מה גם שלא הציגו מסמכים או חוות דעת מומחים התומכים בטענות אלה. כמו כן, השופטת לקחה בחשבון את הנזק הפוטנציאלי שייגרם למשיבה אם יינתן הצו, לרבות מפגעים סביבתיים וגישה בלתי מורשית לשטחה הפרטי. השופטת הדגישה כי המבקשים לא ביקשו לשמור על המצב הקיים אלא לשנותו, דבר חריג נדיר לתכליתו של צו מניעה זמני. השופטת ציינה גם שיהוי בתגובת המבקשים, שסתר את תביעתם לסעד זמני דחוף. בנסיבות אלה, הבקשה לסעד זמני נדחתה, והמבקשים חויבו בהוצאות המשיב. לבסוף, השופט קבע מועדים להליכי הגילוי והבדיקה, יחד עם מועד קדם משפט, והנחה את הצדדים לפעול בהתאם לתקנות הרלוונטיות. ההחלטה התקבלה בהעדר הצדדים ופורסמה ביום 05/01/2021.