ת"פ 35625-04-22

תקציר

הכרעת הדין דנה בחומרת העבירות שביצע הנאשם, תוך שימת דגש על הפגיעה בערכים המוגנים של קדושת החיים, שלמות הגוף ושלום הציבור. השופט מדגיש את המגמה של הטלת עונשים קשים ומרתיעים על עבירות אלימות, בעיקר כאלה הנוגעות לנשק. הנסיבות שהובילו להתנהגות האלימה מתוארות כטענה של מה בכך, והקלות שבה השתמש הנאשם בסכין נחשבת לגורם מחמיר. השופט מציין כי החבלות שנגרמו לקורבן לא היו מסכנות חיים, אך מכיר בחומרתה הפוטנציאלית של התקיפה ובתוצאותיה. השופט משרטט את טווח העונשים שנקבעו בפסיקה קודמת לעבירות דומות, בדרך כלל עונשי מאסר. השופט קובע כי טווח הענישה המתאים למעשיו של הנאשם הוא 18 עד 40 חודשי מאסר. עם זאת, השופט בוחן את האפשרות לסטות מטווח זה מטעמי שיקום, כאמור בסעיפים 40ג ו-40ד לחוק העונשין. השופט מכיר בהתקדמות המשמעותית של הנאשם בתהליך השיקום ובמוטיבציה שלו לשנות את אורח חייו. הם לוקחים בחשבון גם את היעדר עברו הפלילי ואת הודאתו המיידית והבעת החרטה. כדי לתמוך במאמצי השיקום של הנאשם, השופט מחליט לחרוג מטווח הענישה ולהטיל עונש הכולל עבודות שירות במקום מאסר. גישה זו נתפסת כמועילה לחברה כולה. עם זאת, השופט מדגיש כי לא ניתן להתעלם מחומרת העבירה, ועונש מאסר על תנאי בלבד אינו ראוי. לפיכך, נגזרו על הנאשם תשעה חודשי עבודות שירות, המותנים באישור הממונה על העבודות הציבוריות, שיחלו לאחר שהנאשם יסיים את השלב השני של טיפולו, בסביבות אפריל 2024. גזר הדין הסופי יינתן ב-8 באפריל 2024.