עב"ל 48981-06-22

תקציר

בית המשפט דוחה את הערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בשל היעדר ראיות מספיקות לתמיכה בטענת המערער למיקרוטראומה. ראשית, השופטים דוחים את טענת הפסילה של המערער, שהתבססה על התייחסות בית המשפט למקרים אחרים. השופטים אמנם מכירים בכך שבית המשפט המחוזי היה צריך להימנע מלהזכיר הליכים אחרים, אך הם אינם סבורים כי הדבר מהווה משוא פנים. ההערות על תיקים אחרים אינן נתפסות כמשפיעות על תהליך קבלת ההחלטות, וגישת בית המשפט מצביעה על ראש פתוח. לגופו של עניין, מסכימה ערכאת הערעור עם קביעתו של בית המשפט המחוזי כי המערער לא הביא ראיות מספיקות לחשיפה חוזרת, הדרושה לתביעת מיקרוטראומה. מרבית טענות המערער מתמקדות בקביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי, שערכאת הערעור ממעטת להתערב בהן. בית המשפט מתייחס גם לבקשת המערער לראיות ועדים נוספים, ומציין כי אין להציג בשלב הערעור ראיות חדשות אם ניתן היה להשיגן קודם לכן בשקידה ראויה. למערער ניתנה הזדמנות להציג ראיות נוספות במהלך דיוני בית המשפט המחוזי אך בחר שלא לעשות כן, ולכן הבקשה לעדים נוספים נדחית. בסופו של דבר, הערעור נדחה, ולא נפסקות הוצאות למי מהצדדים.