דב"ע נד/129 - 3

תקציר

במקרה שנדון בפני בית הדין תבעה המערערת הפרשי שכר, פיצויי פיטורים ופיצויים בגין ניכויי שכר שלא כדין לכאורה, לצד דמי חופשה והבראה. המשיבים השיבו כנגד המערערת תביעה להחזר של 12,000 ₪. בית המשפט המחוזי בחיפה דחה את כל הטענות והתביעות שכנגד. בערעור נקבע כי המערער לא הצליח להוכיח את הפרשי השכר, שכן שכרו אמור היה להתבסס על אחוזי עסקה ולא על סכום קבוע. בנוסף, התביעה לפדיון חופשה נדחתה בתחילה מאחר שלא הוכח גובה דמי החופשה; עם זאת, בהמשך נקבע כי על המעסיק מוטלת האחריות להוכיח את ימי החופשה שנלקחו, מה שהוביל להכרעה לטובת המערערת בגין דמי חופשה בסך 3489 ₪, כולל הפרשי הצמדה וריבית. באשר לפיצויי פיטורים, נקבע כי המערער התפטר ולא פוטר, ובכך בוטלה תביעתו לפיצויי פיטורים. בית המשפט בחן גם את הניכויים משכרו של המערער, והגיע למסקנה כי הם היו חלק משיטות חישוב שכר מוסכמות ולא ניכויים שלא כדין. לבסוף, תביעתו שכנגד של המשיב על סך 12,000 ₪, שנטען כי שולמו ביתר מקדמות, נדחתה מחוסר ראיות. ככלל, הערעור התקבל בחלקו בעניין פדיון חופשה, אך נדחה בהיבטים אחרים. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו המשפטיות.