ב"ל 60909-07-19

תקציר

השופטת, רויטל טרנר, מצאה כי עבודתו של התובע כפועל בניין כללה מגוון רחב של משימות ותנועות מגוונות ולא רציפות. התובע טען כי הוא סובל מפגיעה בעבודה עקב תנועות חוזרות ונשנות שגרמו למיקרוטראומה בברכו השמאלית. עם זאת, השופט לא השתכנע כי התובע ביצע תנועות חוזרות ונשנות, בעיקר כאלה הקשורות לברכו השמאלית, במהלך עבודתו. עבודתה של התובעת כללה בין היתר עמידה, ישיבה, נשיאה, כיפוף, הרמת משאות במשקלים שונים ועבודה בגבהים משתנים. תנועות אלה בוצעו בסדר משתנה ולא היו זהות או דומות באופיין. עוד ציינה השופטת כי כאבו של התובע לא הוגבל לברכיו אלא אף התרחב לגבו, דבר המצביע על עומס כללי יותר מעבודה גופנית ולא על תנועה חוזרת ונשנית ספציפית. זאת ועוד, הודאתו של התובע עצמו והראיות שהוצגו לא תמכו בטענתו כי עבד באופן בלעדי או בעיקר על ברכיו. השופטת הפנתה לשני פסקי דין קודמים, אשר תמכו שניהם בתפיסה כי גם אם התובע ביצע תנועות דומות במהלך יום עבודתו, אין זה מהווה רצף של פעולות חוזרות ונשנות אם פעולות אלה משולבות עם משימות מגוונות אחרות. בסופו של דבר, השופטת הגיעה למסקנה כי אין בסיס עובדתי התומך בטענת התובע כי תנועות חוזרות ונשנות הגורמות למיקרוטראומה בברכו השמאלית ולכן דחתה את התביעה. פסק הדין ניתן ללא צו להוצאות, ולשני הצדדים הייתה זכות לערער על ההחלטה בתוך 30 יום.