ב"ל 39393-05-20

תקציר

התובעת, שעבדה כמנתחת מערכות מידע, דרשה להכיר בפגיעתה בפרק כף ידה הימנית כפגיעה בעבודה לפי הוראת המיקרוטראומה שבחוק הביטוח הלאומי. לטענתה, ההקלדה האינטנסיבית הנדרשת מעבודתה גרמה לפגיעה. עם זאת, בית המשפט מצא כי התובעת לא הביאה ראיות מספיקות לתמיכה בטענתה. מעדותה של התובעת עצמה, שלא נתמכה על ידי עדים כלשהם, עולה כי עבודתה הייתה מגוונת ולא הוגבלה להקלדה, והשעות שהקדישה להקלדה ביום לא היו עקביות ולא ברורות. כמות ההקלדה שביצעה התובעת לא הייתה דומה לעבודתה הרציפה והחוזרת ונשנית של קלדנית מקצועית. זאת ועוד, לתובעת הייתה פגיעה קודמת בידה לפני כשני עשורים, שלטענת הנתבע היא הסיבה לכאביה הנוכחיים. בית הדין הגיע למסקנה כי התובעת לא ביססה תשתית עובדתית לפגיעה בעבודה כתוצאה ממיקרוטראומה, ועל כן דחה את התביעה. ההחלטה התקבלה מבלי להורות על הוצאות, ולתובעת ניתנה הזכות לערער על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום.