תא"מ 55057-05-19

תקציר

בסדר גמור. להלן ניתוח משפטי של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות המשפטיים ובחידושים, כפי שנדרש, ובהתבסס אך ורק על הנתונים שנמסרו: **ניתוח משפטי של פסק דין תא"מ 55057-05-19** **מבוא** פסק הדין עוסק בתביעה כספית שהוגשה על ידי ח.סבן – חומרי בנין 1994 בע"מ (להלן: "התובעת") נגד מספר נתבעים, כאשר המרכזי מביניהם, בהקשר של פסק הדין הנוכחי, הוא בית הכוכב בע"מ (להלן: "הנתבעת"). עילת התביעה נגד הנתבעת נסמכה על הסכם שנכרת בין הצדדים ביום 17.4.2016 (להלן: "ההסכם"). הדיון בפסק הדין מתמקד בשאלה האם הנתבעת ערבה לחובות חברת "י.ז.מ מפעלי בנייה וסחר 1999 בע"מ" (להלן: "י.ז.מ סחר") מכוח ההסכם, ובמידה וישנו חוב, האם הוא נפרע. **עקרונות משפטיים מרכזיים** 1. **פרשנות חוזים – אומד דעתם של הצדדים:** * **העיקרון:** סעיף 25(א) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, קובע כי חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין. עם זאת, אם אומד דעתם משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו. * **יישום בפסק הדין:** בית המשפט בחן באופן מעמיק את לשון ההסכם, ובפרט את סעיף 10 העוסק בערבות, אל מול שאר סעיפי ההסכם, כגון ההואיל בראש העמוד הראשון ("והואיל – וי.ז.מ מעוניינת לרכוש חומרים מהספק ולפרוע חלק מחובה של החייבת") וההואיל בעמוד השני ("והואיל – ו.י.ז.מ והכוכב מעוניינות לעזור לחייבת ולערבים בתשלום"). בית המשפט קבע כי יש לקרוא את סעיף 10, הקובע כי "הכוכב ערבה לכל התחייבויות י.ז.מ והערבים בהסכם זה", בהקשר של יתרת ההסכם. * **מסקנה:** בית המשפט הגיע למסקנה כי לשון ההסכם, בשילוב עם הנסיבות, מלמדת שלא הייתה בכוונת הנתבעת לערוב לכל גובה החוב של י.ז.מ סחר עובר לחתימת ההסכם, אלא להבטיח את קיומו של המנגנון לתשלום על חשבון החוב, כפי שהוסדר בהסכם. 2. **תכלית חוזית אובייקטיבית:** * **העיקרון:** בית המשפט שולל התעלמות מנסיבות כריתת החוזה ותכליתו האובייקטיבית. התכלית האובייקטיבית בחוזה מסחרי היא זו המגשימה את ההיגיון הכלכלי-מסחרי המונח ביסודו. התכלית כוללת את המטרות, האינטרסים והתכליות שחוזה מסוג זה נועד להגשים. * **יישום בפסק הדין:** בית המשפט בחן את הרקע להסכם, הכולל את הקשיים הכלכליים של י.ז.מ סחר והרצון להעביר את הפעילות לחברה אחרת (חברת בת של הנתבעת). כמו כן, נבחנו סעיפי ההסכם העוסקים באספקת חומרי בנייה, תשלום נוסף של 10% מערך ההזמנה להקטנת החוב הקיים, והתשלום החודשי המינימלי. * **מסקנה:** התכלית האובייקטיבית של ההסכם, כפי שהתבטאה במנגנוני התשלום וההפחתה של החוב, תמכה בפרשנות לפיה הנתבעת לא ערבה לכל החוב הראשוני. 3. **פירוש על פי התנהגות הצדדים:** * **העיקרון:** אומד דעתם של הצדדים נלמד גם מהתנהגותם בפועל לאחר כריתת החוזה. * **יישום בפסק הדין:** בית המשפט ציין כי על פי חומר הראיות, הצדדים אכן פעלו במשך תקופה מסוימת באופן שבו החוב ירד מסך של כ-103,000 ₪ לסך של כ-65,000 ₪, מה שמצביע על יישום המנגנון שנועד להפחית את החוב ולאו דווקא להבטיח את פרעונו המלא באמצעות ערבות. 4. **הבחנה בין ערבות לחוב קודם לבין התחייבות להבטחת מנגנון תשלום:** * **העיקרון:** ההבחנה בין ערבות לחוב קיים לבין התחייבות להשתתף במנגנון תשלומים עתידי היא מהותית. ערבות לחוב קודם מטילה על הערב אחריות מיידית לפירעון החוב, בעוד שהתחייבות להבטחת מנגנון תשלום מכוונת לעתיד ומגבילה את ההתחייבות לפעולות ותשלומים ספציפיים. * **יישום בפסק הדין:** בית המשפט הדגיש כי סעיף 10 להסכם, בו נתבעת הערבות, קובע כי "הכוכב ערבה לכל התחייבויות י.ז.מ והערבים בהסכם זה". בית המשפט פירש זאת באופן מצמצם, כמתייחס להתחייבויות הנובעות מההסכם עצמו, ולא לחובות קודמים של י.ז.מ סחר. הנימוק הוא שההסכם קבע מנגנון לתשלום על חשבון החוב הקיים, באמצעות רכישת חומרים נוספים ו-10% מערך ההזמנות, כאשר התשלום החודשי לא יפחת מ-500 ₪. לכן, הערבות נועדה להבטיח את קיומו של מנגנון זה, ולא את פירעון החוב הראשוני במלואו. 5. **התייחסות לחיובי עו"ד שטרנפלד:** * **העיקרון:** בית המשפט מוסמך לדון אך ורק בעילות התביעה כפי שהן מועלות בכתב התביעה. טענות שלא נטענו בכתב התביעה אינן נדונות, אלא אם הן עולות באופן ברור מן הדיון או התיקון הדיוני. * **יישום בפסק הדין:** בית המשפט ציין כי הטענה בדבר אחריותו של עו"ד שטרנפלד בהיותו עורך דין, כפי שעולה מסיכומי התובעת, אינה מופיעה בכתב התביעה כעילת תביעה ולכן בית המשפט לא יידרש לה. עם זאת, בית המשפט התייחס לכך שעו"ד שטרנפלד (המיוצג גם על ידי ב"כ הנתבעת) עשוי היה להיות בעל עניין אישי בהסכם, אך קבע כי גם אם היה לו אינטרס, הדבר אינו משנה את פרשנות ההסכם ואת היקף הערבות. **חידושים משפטיים** בעוד פסק הדין אינו מציג חידושים משפטיים מרחיקי לכת, הוא מדגים יישום מדויק של עקרונות פרשנות חוזית מבוססים. החידוש, אם ניתן לכנותו כך, הוא בהדגשה המחודשת של הצורך לקרוא כל סעיף בחוזה, ובפרט סעיף ערבות, בהקשר של ההסכם כולו, כולל ההואיל, רקע הכריתה, והתנהגות הצדדים. בית המשפט נמנע מפרשנות דווקנית של סעיף הערבות באופן מנותק משאר הוראות ההסכם, והדגיש כי תכלית ההסכם המסחרי ופרשנותו על פי נסיבותיו מובילים למסקנה מצמצמת של היקף הערבות. **סוף דבר** בית המשפט דחה את תביעת התובעת נגד הנתבעת, תוך קביעה כי הנתבעת לא ערבה לחובותיה של י.ז.מ סחר עובר לחתימת ההסכם, אלא התחייבה להבטיח את יישום המנגנון שנועד להפחית את החוב באמצעות תשלומים עתידיים. התובעת חויבה בהוצאות לטובת הנתבעת.