עס"ק 31360-01-21

תקציר

פסק הדין דוחה את הערעור שהגישה אוניברסיטת תל אביב נגד ההסתדרות. האוניברסיטה טענה כי הסכם 73, המסדיר את יחסי העבודה הקיבוציים, קובע את הרכב נציגות העובדים המנהלת משא ומתן עם האוניברסיטה. לפי פרשנות האוניברסיטה, ההסכם מחייב את ההסתדרות לנהל משא ומתן באמצעות הוועד הכללי. ההסתדרות, לעומת זאת, ביקשה להקים ועד עובדים נפרד לעובדי המחקר והפרויקטים, שינהל משא ומתן על הסכם קיבוצי שיחול עליהם באופן ספציפי. בית הדין המחוזי פסק בעבר לטובת ההסתדרות, והאוניברסיטה ערערה על החלטה זו. בית הדין בחן את עקרונות היסוד של יחסי העבודה הקיבוציים, והכיר בכך שלכל צד יש את הפררוגטיבה להחליט על אורגני המשא ומתן שלו, והיקף המשא ומתן הוא נושא המוסכם על שני הצדדים. בית המשפט מצא כי הסכם 73 אינו תומך בטענת האוניברסיטה ופירש את ההסכם באופן שונה. ההסכם אינו מונע מההסתדרות להקים ועד עובדים נפרד לעובדי המחקר והפרויקטים. בית המשפט הסביר כי הסכסוך הוא כלכלי ביסודו, במטרה לקבוע כללים חדשים, ולכן הצדדים צריכים להיות חופשיים לנהל משא ומתן על המצג המתאים להם ביותר. עוד נימק בית המשפט את עמדת ההסתדרות בכך שחל שינוי בנסיבות במציאות התעסוקתית באוניברסיטה מאז חתימת ההסכם לפני 73 עשורים. תנאי העבודה של עובדי המחקר ועובדי הפרויקט כבר מוסדרים בהסכמים קיבוציים נפרדים, מה שהופך את התעקשות האוניברסיטה על הסכם קיבוצי אחד לפחות סבירה. בנוסף, בית הדין הדגיש כי הבחירה במתכונת המשא ומתן של ההסתדרות אינה מחייבת את האוניברסיטה להסכים להסכמים קיבוציים נפרדים. זכותו של כל צד לשכנע את הצד השני לגבי תנאי ההסכם הקיבוצי. לסיכום, קבע בית הדין כי החלטת ההסתדרות לנהל מו"מ באמצעות ועד עובדים נפרד לעובדי המחקר והפרויקטים היא חוקית. הערעור נדחה, תוך שהוא מאשר את החלטת בית הדין האזורי ומדגיש כי מדובר בסכסוך כלכלי, המאפשר להסתדרות לשבות כראות עיניה.