עמ"ת 14786-02-12

תקציר

השופטת רויטל יפה-כץ דנה בערעור על פסק דין שעניינו של משיב שהואשם בפריצה לרכב ובגניבת רכוש, לרבות כרטיסי אשראי ששימשו זמן קצר לאחר הפריצה למשיכת כספים מכספומט. המחלוקת העיקרית הייתה על קיומן של ראיות לכאורה למעורבותו של המשיב. הערכאה הנמוכה יותר הורתה על שחרורו של המשיב בשל חוסר ודאות בזיהוי העבריין, אך ערכאת הערעור קבעה אחרת. בית המשפט מצא כי אכן קיימות ראיות מספיקות, במיוחד בהתחשב בעברו הפלילי של המשיב ובדמיון הרב בין המשיב לבין האדם שתועד במצלמות האבטחה של הבנק באמצעות כרטיס האשראי הגנוב. השופט ציין את זכות השתיקה של המשיב, אך ציין גם כי אין בכך כדי לסייע לו להביא לשחרורו ממעצר מונע. ערכאת הערעור קיבלה את טענת התביעה כי המשיב היווה סכנה לציבור והורתה על הארכת מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים. תנאי השחרור החלופי שנקבע על ידי הערכאה הנמוכה יותר, אשר חייב את המשיב להיות קרוב לאמו או לאשתו, נקבע כבלתי יעיל ובלתי ראוי. ככלל, הראיות, בשילוב עברו הפלילי של המשיב, הצדיקו את המשך מעצרו.