ת"א 42037-04-18

תקציר

עיריית הרצליה הגישה בקשה לחסינות לפי סעיף 7ג לפקודת הנזיקין למהנדס העיר שלה (הנתבעת מס' 2) מפני תביעת נזיקין שהגישו התובעים, בעלי בניין שבנייתו התעכבה בשל טעות תכנונית. התובעים טענו כי מהנדס העיר גרם להם נזק מיותר בשל טיפולו השרירותי, המתעלל והרשלני בעניינם, ודרשו פיצויים בסך 2,514,844 ₪. מהנדס העיר כשל לכאורה בהתנהלות מקצועית ואחראית, וסירב לשקול פתרונות שהוצעו על ידי התובעים שהיו מצמצמים את הפגיעה בהם. העירייה טענה כי פעולותיו של המהנדס היו במסגרת תפקידו ולא נעשו מתוך כוונה לפגוע בתובעים או מתוך אדישות לאפשרות הפגיעה. בית המשפט הסכים עם העירייה, וקבע כי התובעים לא עמדו בנטל ההוכחה המוטל עליהם להראות כי החריגים לחסינות חלים במקרה זה. מהנדס העיר קיבל חסינות, והתביעה האישית נגדו נדחתה. העירייה צורפה כנתבעת מס' 2 במקום המהנדס, וניתנו לה 30 יום להגיש כתב הגנה. התובעים חויבו בהוצאות העירייה בבקשה בסך 9,000 ₪.