ה"פ 1641/09

תקציר

פסק הדין דן בתביעת פיצויים בעקבות הפקעה שסיימה הסכם שכירות חופשית. התובע שכר נכס למטרות עסקיות אך השתמש בו למגורים, וגם פיגר בתשלומי שכר הדירה. הסכם השכירות יכול להסתיים על ידי כל אחד מהצדדים בהתראה של 60 יום מראש. המשכיר ביטל את ההסכם עקב ההפקעה הצפויה של הנכס. התובע טען כי יש לקבל פיצוי בגין נזקים מסוגים שונים שנגרמו כתוצאה מההפקעה, לרבות פיצויים בגין השקעות שבוצעו בנכס, דיור זמני, אובדן הכנסות ופגיעה במוניטין והוצאות העברה. מסקנת פסק הדין היא כי התובע אינו זכאי לכל פיצוי. השופטת קובעת כי ניתן לבטל את הסכם החכירה בכל עת ומכל סיבה שהיא ולכן אינו מהווה זכות בעלת ערך כלכלי שניתן להפקיע. זאת ועוד, ציפייתה של התובעת להאריך את חוזה השכירות עוד לא התבססה על זכות משפטית כלשהי ואי פינוי התובע על ידי המשכיר בעקבות הפרת ההסכם לא היווה עוגן משפטי לציפייה זו. לפיכך, התובע אינו זכאי לפיצוי בגין קיצור חוזה השכירות או בגין אובדן הכנסות. עוד קובעת השופטת כי התובעת אינה זכאית להחזר בגין השקעות שבוצעו בנכס, שכן המשכיר לא היה בעל עניין בהן ולא אישר את השינויים. לבסוף מציינת השופטת כי גם אם הסכם החכירה הופר, עדיין לא היה התובע זכאי לכל פיצוי בגין ההפקעה. המשיב, שאינו בעל הנכס, אינו יכול להשתמש בטענת הפרת ההסכם כדי להתחמק מתשלום פיצויים, ובעל הנכס עצמו לא הצטרף להליך.