בד"מ 199/10

תקציר

פסק דין זה דן בשתי בקשות הנוגעות לעורך דין שהורשע בשורה של עבירות תעבורה, לרבות נהיגה בשכרות ואי ציות להוראות המשטרה. הבקשות מבקשות נקיטת הליכים משמעתיים והשעיה זמנית של חברותו של עורך הדין בלשכת עורכי הדין לפי סעיפים 75 ו-78 לחוק לשכת עורכי הדין. המקרה מעורר שאלות משפטיות בנוגע להפעלתם של סעיפים 75 ו-77 לחוק לשכת עורכי הדין, המחייבים העברת העתקים של הרשעות פליליות של עורכי דין ללשכה באמצעות היועץ המשפטי לממשלה. הבקשה הראשונה, שהוגשה על ידי ועדת האתיקה המחוזית, מבקשת לנקוט צעדים משמעתיים נגד עורכת הדין, בטענה כי עבירותיה מבישות ומצדיקות ענישה לפי סעיף 75. בא כוחו של עורך הדין טוען לדחיית הבקשה, טוען לאכיפה בררנית ומבקש הגנת צדק. לטענתם, ההרשעה לא הועברה ללשכת עורכי הדין, לא הייתה התראה מוקדמת והעבירות אינן מבישות. הבקשה השנייה מבקשת השעיה זמנית של חברותו של עורך הדין בלשכת עורכי הדין. בית המשפט בוחן את נסיבות העבירות ומוצא אותן חמורות ומבישות, במיוחד לאור העובדה שעורכת הדין הייתה חברה בעצמה בוועדת האתיקה הארצית. יודגש כי מעשיו של עורך הדין סיכנו את שלום הציבור ושיקפו זלזול בחוק. באשר לטענת האכיפה הבררנית, מציין בית המשפט כי מקרה זה ייחודי ולא הוכח אחרת. בית המשפט דוחה גם את טענת הגנת הצדק וקובע כי כשלים פרוצדורליים אינם מצדיקים את דחיית הבקשה, במיוחד כאשר מדובר בעבירות ברורות וחמורות. לאחר שקבע את קיומה של חרפה, דן בית המשפט בעונש ההולם, בהתחשב בגורמים מקלים ומחמירים. אלה כוללים את חומרת העבירות, הזמן שחלף מאז ביצוען, שיתוף הפעולה של עורך הדין, נסיבותיו האישיות והצורך לשמור על כבוד המקצוע ולהרתיע מפני עבירות דומות. בית המשפט מגיע למסקנה כי השעיה של שנתיים, המותנית בהתנהגות טובה עתידית של עורך הדין, היא ראויה. רוב השופטים מסכימים עם דעה וגזר דין זה, ומדגישים את הצורך במסר הרתעתי ברור. ההחלטה התקבלה פה אחד, ולשני הצדדים זכות ערעור של 30 יום. עוד ממליץ פסק הדין למבקש להשלים הליך בחינה מול היועץ המשפטי לממשלה בנוגע לתחולת סעיף 77. השופטים משבחים את מקצועיותם של שני היועצים ופוסקים כי כל צד יישא בהוצאותיו.