עמ"נ 12454-05-11

תקציר

המשיב טען כי יש לדחות את הערעור בשל איחור בהגשה, אך השופט דחה טענה זו משום שהערעור הוגש בתוך פרק הזמן, בהתחשב בפגרת הפסח וב-44 הימים שאינם נספרים לצורך חישוב המועד להגשת הערעור. הערעור מערער על החלטת ועדת ערר כי המשיבה אינה חייבת בארנונה על נכס בו היא מתגוררת, וטוען כי יש לראות בה "מחזיק" על פי חוק הארנונה למרות זיקתו הקרובה של בעלה לנכס. השופטת הסכימה עם המערערת והדגישה כי מקום מגוריה ומעמד נישואיה של המשיבה מסווגים אותה בבירור כמחזיקת, וניסיונה להעביר את חבות המס לבעלה הוא בלתי נסבל. בנוסף, דחתה השופטת את טענות המשיב בדבר אפליה וחיוב רטרואקטיבי כבלתי מבוססות. משכך, קיבל השופט את הערר, הפך את החלטת ועדת הערר וקבע כי המשיב הוא בעל הנכס למגורים ואחראי לתשלום ארנונה החל מאוגוסט 2005. כן חויב המשיב בהוצאות המערערת, לרבות שכ"ט עורך דין, בסך 7,500 ₪.