ד"מ 43515-08-18

תקציר

פסק הדין מקבל את טענת התובע כי התקיימו יחסי עובד-מעביד בינו לבין הנתבעים. התובע עבד אצל הנתבעים במשך 35 שנה, וביצע עבודות ניקיון וגינון בבניין. בית המשפט מצא כי התובע עמד בהיבט החיובי של בדיקת האינטגרציה, שכן העבודות שביצע היו חיוניות לתחזוקת המבנה. זאת ועוד, התובע לא ביצע את העבודה במסגרת עסק עצמאי משלו אלא כשכיר, שכן הנתבעים נהנו מעבודתו ולא הייתה לו יכולת לייעל את עבודתו או לבצע השקעות כלשהן. התובע ביצע את העבודה באופן אישי וקיבל תשלום חודשי קבוע, המעיד על חוסר עצמאות. משכה הארוך של מערכת היחסים, הפיקוח של הנתבעים והתלות הכלכלית תומכים אף הם בקיומם של יחסי עבודה. בית הדין מקבל את גרסת התובע לגבי תקופת ההעסקה, וקובע כי היא החלה בתחילת שנות ה-80. התובע פוטר על ידי הנתבעים, מה שהוביל לזכאותו לפיצויי פיטורים, פדיון חופשה שנתית, דמי הבראה והפרשות לפנסיה. על הנתבעים לשלם ביחד ולחוד סכומים אלה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, בתוך 30 יום. הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 2,000 ₪, ישולמו אף הם לתובע. לנתבעים ניתנת רשות לערער על פסק הדין בבית הדין הארצי לעבודה בתוך 15 יום.