ת"צ 7904-07-17

תקציר

המבקש, תושב בני ברק המרותק לכיסא גלגלים, ביקש לאשר תובענה ייצוגית נגד העירייה בגין אי הנגשת תחנות אוטובוס בתחום שיפוטה לאנשים עם מוגבלות בניידות, בניגוד לחוק השוויון ולתקנות השוויון. זה נדרש על פי חוק להסתיים עד 2014. המשיב טען, כי יש לדחות את התביעה, בין היתר, מחוסר הצדקה. עם זאת, בית המשפט קבע אחרת וקיבל את הבקשה לאישור, תוך שהוא מגדיר את קבוצת התובעים כ"כלל האנשים עם מוגבלות בניידות הזקוקים לשירותי תחבורה ציבורית בתחומי העירייה". ההחלטה התבססה על המסקנה כי המשיבה אכן הפרה את חובתה וגרמה נזק לנכים בתחומה, עילת תביעה לכאורה המספיקה לאישור תובענה ייצוגית, המעוררת שאלות משפטיות ועובדתיות מהותיות הראויות לבירור בבית המשפט. עוד קבע השופט כי תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת ביותר ליישוב הסכסוך, וכי המבקש ובא כוחו יכולים לייצג כראוי וביושר את האינטרסים של הקבוצה. המבקש חויב בהודעת אישור, והמשיב חויב לשאת בהוצאות הנלוות, שנקבעו על סך של 10,000 ₪, בתוך 30 יום.