בג"צ 4957/08

תקציר

בפסק דין זה התייחס בית המשפט להיקפן של קובלנות פליליות פרטיות במערכת המשפט הישראלית, ובפרט ביחס לעניינים בעלי עניין ציבורי משמעותי. בית המשפט הדגיש כי בעוד שאנשים פרטיים רשאים לפתוח בהליכים פליליים בגין עבירות מסוימות בתנאים מסוימים, המוקד העיקרי של אכיפת החוק הפלילי הוא המדינה, המיוצגת על ידי רשויות התביעה שלה, ולא אנשים פרטיים. במוקד ההחלטה עמדו העותרים שהגישו קובלנה פלילית פרטית נגד הווקף המוסלמי בנוגע לפעילות בהר הבית. עם זאת, בית המשפט מצא כי מדובר בעניין בעל אופי ציבורי בעיקרו, הכרוך בדינמיקות חברתיות, פוליטיות ודתיות מורכבות, שאינן בהישג ידה הראוי של קובלנה פרטית. סוגיות אלה רגישות במיוחד ומחייבות התייחסות ופעולה של רשויות ציבוריות בלבד, אשר צריכות לאזן בין אכיפת החוק לבין שמירה על הסדר והלכידות הציבורית. סמכותו של היועץ המשפטי לממשלה להתערב ולעכב תלונות פרטיות מודגשת, במיוחד בנושאים השלובים עמוק באינטרס הלאומי ובמדיניות ציבורית רגישה, כמו אלה הנוגעים להר הבית, אתר בעל משמעות עמוקה ונרטיבים היסטוריים שנויים במחלוקת. החלטת היועץ המשפטי לממשלה לעכב את התלונה, מבלי להעבירה, לתביעה הכללית, אושרה על ידי בית המשפט כהפעלה סבירה של שיקול דעת, ואישרה מחדש כי אכיפת החוק בעניינים קריטיים צריכה להיות מכוונת על פי שיקול דעת ותובנה שלטונית ולא על ידי יוזמה פרטית. בית המשפט חזר על עמדתו בדבר התערבות מינימלית בהחלטות היועץ המשפטי לממשלה, אלא אם כן הדבר בלתי סביר באופן חריג, ובכך דחה את העתירה שהגישו המתלוננים מבלי להטיל הוצאות, תוך הדגשת הצורך במשילות דקדקנית בענייני תביעה בעלי עניין ציבורי רב.