סע"ש 5432-11-20

תקציר

פסק הדין הוא לטובת הנתבעת, עמותת יד לבנים, בסכסוך עם המנכ"לית הקודמת, רחל לניאדו, שפוטרה מתפקידה. בית המשפט מצא כי טענתו של לניאדו לפיטורים שלא כדין כחושף שחיתויות לא הוכחה. הראיות הראו כי טענותיה נגד יו"ר הארגון, אלי בן שם, הוגשו לאחר שזומנה לשימוע בחשד להתנהגות בלתי הולמת וניצול מעמדה לרווח אישי. בית המשפט תמך בהחלטתה של יד לבנים לפטר את לניאדו, תוך ציון מקרים רבים של כשלים ביושרה וליקויים ניהוליים מצדה, שהצדיקו את פיטוריה. כמו כן נבחנו ההיבטים הפרוצדורליים של הפיטורים, כאשר בית הדין הכיר בכמה פגמים בהליך השימוע. עם זאת, נקבע כי הפררוגטיבה הניהולית של המעסיק והסבירות והמידתיות של ההחלטה גוברות על ליקויים אלה. לפיכך, נדחתה התביעה לפיצויים בגין פגמים שנפלו בהליך הפיטורים. באשר לזכאויות כספיות עם סיום העבודה, בית המשפט הורה לנתבעת לשלם לתובע פיצויי פיטורים מלאים ודמי הודעה מוקדמת מופחתים, בניכוי סכום שחייב התובע בגין שכר מופרז. תביעתה של התובעת לפדיון ימי חופשה נדחתה, וכך גם תביעתה לפיצויים לפי חוק איסור לשון הרע, בשל חוסר ראיות ואמיתות חלק מהאמירות. גם תביעתה הנגדית של יד לבנים, בדרישה להשבת כספים שלכאורה עוקלו על ידי לניאדו, נדחתה, למעט סכום קטן הקשור להחזרי חניה, שבית המשפט קבע כי אינה זכאית להם. בסיכומו של דבר, חויבה הנתבעת לשלם לתובע סכום קצוב, לרבות פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת והוצאות משפט, ואילו התביעה שכנגד נדחתה במלואה. פסק הדין ניתן בנוכחות נציגי עובדים ומעסיקים, כאשר פסק הדין ניתן בהיעדר שני הצדדים.