ע"ע 18403-01-12

תקציר

הערעור מקבל באופן חלקי את טענות המערער. ראשית, התיק מוחזר לבית המשפט המחוזי לבירור שתי סוגיות. הסוגיה הראשונה נוגעת לטענת המשיב לשלילת קצבתו של המערער לאחר הגיעו לגיל פרישה, לרבות בחינת אימוץ עקרונות חוק הגמלאות. הסוגיה השנייה נוגעת לקביעת שיעור הפחתת הקצבה הן לפני פרישתו של המערער והן לאחריו. גם בית הדין האזורי נדרש לקיים הליך הוכחות בשתי סוגיות אלה, שכן היו מחלוקות עובדתיות בין הצדדים שהיו צריכות להיות מוכרעות, בעיקר באשר לטיבו של הסדר תשלום הגמלאות התקציביות. בית המשפט צריך לשמוע גם עדויות על שיעור שלילת הפנסיה המוקדמת. הערעור מתקבל בחלקו גם בעניין התיישנות תביעת המשיב. בית הדין קובע כי המועד הרלוונטי לבחינת טענת ההתיישנות הוא מועד סיום יחסי העבודה, שבמקרה זה הינו חמש שנים לפני הגשת התביעה, ועל כן התביעה אינה מיושנת. בשאלת תחולתו של חוק הגמלאות קובעת ערכאת הערעור כי דין הערעור בדבר אימוץ הוראותיו או עקרונותיו של חוק הגמלאות חייב להתקבל על ידי המשיבה ועובדיה הוותיקים. בית המשפט מסביר כי הזכות לפנסיה תקציבית אינה מוסדרת בחוקת העבודה, וקביעתו של בית הדין האזורי בדבר תחולת חוק הגמלאות מבוססת על היעדר ראיות מספיקות. לפיכך, לא ניתן היה לשלול את זכאותו של המערער לפנסיה על יסוד אימוץ חוק הגמלאות. באשר לשלילת זכאותו של המערער לפנסיה מכל סיבה אחרת, בית הדין לערעורים מבחין בין תקופת הפרישה המוקדמת לבין התקופה שלאחר הגיעו של המערער לגיל פרישה. לגבי תקופת הפנסיה המוקדמת קובע בית המשפט כי המשיבה הייתה רשאית לבטל את הסכמתה לשלם למערערת פנסיה, בשל חומרת מעשיה של המערערת, והעובדה שהמשיבה לא הייתה מודעת לפעולות אלה בעת שהסכימה לפרישה המוקדמת. עם זאת, בית המשפט מציין גם כי סביר היה שהמשיבה תמתין עד לסיום ההליך הפלילי בטרם תחזור בה מההסכמה, ועל כן ביטלה המשיבה את הסכמתה בתוך זמן סביר. כעת על בית המשפט המחוזי לקבוע את שיעור הביטול, בהתחשב במכלול הנסיבות הרלוונטיות, ולאחר קיום הליך הוכחות. באשר לתקופה שלאחר הגיעו של המערער לגיל פרישה, קובע ערכאת הערעור כי אין די ראיות להכריע בשאלה האם ניתן לשלול את זכאותו של המערער לפנסיה תקציבית, ועל כן יש להחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי לצורך בירור עובדתי, לרבות הגשת ראיות ושמיעת עדויות. על בית הדין האזורי לקבוע את תוכנו של הסדר הפנסיה התקציבית והאם ניתן לבטלו בנסיבות המקרה. אם כן, עליה לקבוע גם את שיעור ההפחתה. לבסוף, לעניין שלילת "פיצויי פיטורים", "הודעה מוקדמת" ופיצויי התאמה, קובע ערכאת הערעור כי המשיב היה רשאי לבטל את ההסכם לתשלום תנאי פרישה אלה. לפיכך, על המערערת להשיב תשלומים אלה למשיב.