ע"א 9117/03

תקציר

עניינה של נערה צעירה, המשיבה מס' 1, אשר נפצעה בתאונה שנגרמה מרכבם של המערערים ברצועת עזה. כתוצאה מהתאונה נקטעה רגלה השמאלית מתחת לברך, והיא נותרה עם נכות קבועה של 50%. הסוגיה העומדת על הפרק היא קביעת הפיצוי הראוי המגיע למשיבים. פסק דינו של בית המשפט המחוזי פסק למשיב מס' 1 פיצוי משמעותי, אשר לדעת המערערים גבוה יתר על המידה ביחס לשכר הממוצע במשק הארץ. מנגד, סבורים המשיבים כי הפיצוי היה צריך להיות גבוה אף יותר. לאחר שיקול דעת מעמיק, הגיע בית המשפט למסקנה כי יש להותיר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי על כנו במידה רבה, למעט היבט אחד הנוגע לפיצוי בגין אובדן השתכרות. בית המשפט קבע כי פסק בית המשפט המחוזי 500,000 ₪ בגין אובדן השתכרות עתידי התבסס על שכר מוערך של 4,000 ₪, הגבוה משמעותית מהשכר הממוצע ברצועת עזה. המשיבים לא הביאו ראיות מספיקות המצדיקות בסיס שכר גבוה זה, ולפיכך תוקן פסק הדין כך שיפחית את הפיצוי ב-250,000 ₪. הפחתה זו מביאה בחשבון את האפשרות לגידול עתידי בשכר ברצועת עזה ואת האפשרות שהמשיב מס' 1 יעבור לישראל. יתר פסקי הדין של בית המשפט המחוזי, לרבות פיצוי בגין גפיים תותבות, הוצאות נסיעה ונזקים אחרים, ראויים ולא יתערבו בהם. משכך, סך הפיצויים שנפסקו על ידי בית המשפט המחוזי מופחת ב-250,000 ₪, ושכר טרחת המשיבים מותאם בהתאם.