בג"צ 9619/11

תקציר

העתירה נסובה סביב בקשתו של העותר למימון הוצאות ניתוח השתלת הכליה שהוצאו לו בדרום אפריקה מחברת ביטוח הבריאות המשלים שלו, המשיבה מס' 2. פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה מנובמבר 2011, אשר אישר את דחיית תביעת העותרת להחזר, הוא נושא העתירה. החלטת בית המשפט התבססה על כך שהעותרים לא הוכיחו סכנת חיים לחייהם, דרישה למימון לפי תקנות ביטוח בריאות ממלכתי. יתר על כן, העותר לא סיפק פרטים על התורם, דבר שהעלה חשש לסחר באיברים. העותרים טענו כי הנוהג הרווח בעת תביעתם מזכה אותם בשיפוי, אך המשיבים הדגישו את הצורך של העותר להוכיח היעדר סחר באיברים וכי פרקטיקה כזו אף קיימת. בית המשפט העליון, בהסכמתו עם הערכאות הנמוכות יותר, לא מצא טעות משפטית בהחלטות ואישר את דחיית התביעה, תוך הדגשת חשיבות המדיניות הציבורית והאני מאמין החברתי בהקשר של סחר באיברים. משכך, נדחתה העתירה למימון, ולעותרים לא נפסק כל שיפוי בגין הוצאותיהם.