אימוץ 17/20

תקציר

פסק הדין מכריז על הקטינות, שרה ורבקה, כניתנות לאימוץ. תוצאות האימוץ לא יוגבלו רק להורים הביולוגיים, אלא יהיה לקטינים גם קשר עם סבתא רבא ודודתם, שיורשו לפגוש אותם אחת לארבעה חודשים בפיקוח השירות לשלום הילד. השופטת פסקה לטובת המבקשת, סוכנות האימוץ, כנגד ההורים הביולוגיים, שלא יכלו לטפל כראוי בקטינים בשל התנהגותם ונסיבותיהם האישיות, ולא סביר שישנו מצב זה בעתיד הנראה לעין. חוסר יכולתם של המשיבים לטפל בקטינים, יחד עם הסבירות לפגיעה בהם אם יגדלו אצל סבתא רבא ודודתם, הביאו את השופט למסקנה כי טובת הקטינים טמונה באימוץ. השופטת הכירה ביתרונות שבשמירה על קשרי משפחה, אך בסופו של דבר שמה בראש סדר העדיפויות את טובתם המיידית וארוכת הטווח של הקטינים. הם קבעו כי לא סביר שתוכנית האומנה המוצעת תצליח בטווח הקצר או הארוך וכי הנזק שייגרם לקטינים משיבוש השמתם הנוכחית באומנה יהיה משמעותי. השופט שקל גם את גילה המתקדם של הסבתא-רבתא ואת אופייה הבלתי צפוי של התנהגות המשיבים, העלולה לשבש את הסדר האומנה. פסק הדין מדגיש את עליונות טובת הקטינים ומבקש להעניק להם בית יציב וקבוע.