ת"א 4294-05-16

תקציר

התובעת, שהייתה מעורבת בשתי תאונות דרכים נפרדות, תבעה את הנתבעות – איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ וכלל חברה לביטוח בע"מ – לפיצוי בגין נזקי גוף. התאונה הראשונה התרחשה בחודש יולי 2015 כאשר רכבו של התובע נפגע מאחור, והתאונה השנייה התרחשה בחודש מרץ 2018, שם נפגע התובע חזיתית. התובע טען כי התאונות גרמו לו לנזקי גוף משמעותיים, וכתוצאה מכך נגרמו לו נכות תפקודית ואובדן כושר השתכרות. בית המשפט מינה מומחים רפואיים להערכת נכותו של התובע, והם מצאו כי התאונה הראשונה גרמה לנכות אורתופדית של 10% ולנכות נפשית של 5%. בתאונה השנייה נקבעו 10% נכות אורתופדית ו-15% נכות נפשית. חוות הדעת של המומחים נותרה בעינה גם לאחר שאלות הבהרה וחקירה נגדית. בית המשפט קיבל את הערכות המומחים ואימץ את חוות דעתם לגבי מוגבלותו של התובע. בהתחשב בנסיבות הפרטניות, בית המשפט העריך את הליקויים התפקודיים שנגרמו כתוצאה מכל תאונה; עבור התאונה הראשונה, זה נקבע על 15%, ועל השני, 25%. בית המשפט בחן את הפסדי התובע, לרבות השתכרות בעבר ובעתיד, הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה וסיוע לצד שלישי. בית המשפט קבע כי התובע לא הוכיח די הצורך פיצויים מיוחדים בגין הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה ופסק לו 50,000 ₪ בגין הוצאות העבר והעתיד, בהן יישאו הנתבעים באופן שווה. כמו כן, פסק בית המשפט לתובעת סכומים גלובליים עבור סיוע לצד שלישי בעבר (30,000 ₪) ובעתיד (25,000 ₪), שגם הם יחולקו שווה בשווה בין הנתבעים. בית המשפט חישב את הפיצוי בגין כאב וסבל כתוצאה מכל תאונה וקבע כי הנתבעת אי.די.איי חברה לביטוח בע"מ תשלם לתובע 238,000 ₪, והנתבעת כלל חברה לביטוח בע"מ תשלם 336,000 ₪. בנוסף, חויבו הנתבעים לשלם לתובע שכר טרחת עורך דין, כאשר איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ שילמה 36,000 ₪ וכלל חברה לביטוח בע"מ שילמה 51,000 ₪. התשלומים היו אמורים להתבצע בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין, כאשר הפרשי הריבית וההצמדה יצטברו מעבר לתקופה זו. לשני הצדדים ניתנו 60 יום לערער על פסק הדין.