סע"ש 67381-12-14

תקציר

התובע, שהיה לו ידידות ארוכת שנים עם הנתבעת, הועסק על ידי החברה הנתבעת כמנהל בית קפה. התובע טען כי הוא עובד ותבע את החברה לפיצויי פיטורים ותנאים סוציאליים נוספים. מנגד, טענה הנתבעת כי קיימים יחסי שותפות, ולפיכך אין יחסי עבודה, בין הצדדים. בית המשפט בחן את טיב היחסים ומצא מספר אינדיקטורים המצביעים על שותפות. אלה כללו את חלקו של התובע בניהול בית הקפה, עצמאותו בניהול ההיבטים הפיננסיים והתפעוליים של העסק והצגתו כשותף לצדדים שלישיים. עם זאת, מרכיב מכריע של שותפות - שיתוף בהפסדים - לא היה נוכח. עוד קבע בית המשפט כי פשיטת הרגל של התובע מנעה ממנו להיות שותף רשמי, מה שמסביר את היעדר הסכם השותפות הפורמלי. בסופו של דבר קבע בית הדין כי בין הצדדים מתקיימים יחסי עובד מעביד. לפיכך, התובע היה זכאי לזכויות הסוציאליות שתבע. בית המשפט פסק לו 4,480 שקל עבור ימי חופשה שלא נוצלו ו-24,428.5 שקל עבור הפרשות שלא שולמו לקרן פנסיה. התביעה, שהוגשה בחוסר תום לב, נראתה כניסיון להסתיר את מעמדו התעסוקתי של התובע כפושט רגל. בית הדין ציין כי התובע לא תבע את זכויותיו במהלך העסקתו ואף לאחר סיומה. במקום זאת, הוא הונע על ידי הסיכוי לרווח כספי, כפי שהודה התובע עצמו. בית המשפט הורה לנתבע לשלם לתובע את הסכומים שנפסקו ולתובע לשלם לנתבע הוצאות משפט בסך 40,000 ₪, ומצא כי נסיבות התביעה מצדיקות פסיקת הוצאות משמעותיות.