ת"א 2379/07

תקציר

התביעה, שהוגשה על ידי גופים עסקיים המבקשים לקבל בחזרה מכסים שנגבו שלא כדין מהמדינה, נדחתה. בית המשפט קבע כי התובעים לא הוכיחו כי המכס לא הועבר ללקוחותיהם, כנדרש בחוק להשבת מיסים עקיפים. התובעים ניסו להוכיח היעדר גלגול מס בהתבסס על ההפסדים התפעוליים של החברות שלהם והמבנה התחרותי של שוקי המוצרים הרלוונטיים. עם זאת, מחוות הדעת שהגיש בית המשפט עולה כי תנאי השוק אפשרו גלגול מלא של המכס לצרכנים. מסקנותיו של המומחה נותרו ללא עוררין והתובעים לא סיפקו כל תמיכה מקצועית לגישתם הכלכלית. בכך צידד בית המשפט בחוות דעתו של המומחה, שמונתה על ידי בית המשפט, על פני זו של התובעים. בנוסף, בית המשפט ציין את הקשיים בהוכחת אי גלגול המס בדיעבד והכיר בכך שבמקרים מסוימים ייתכן שיהיה מקום לקבל טענות גם אם לא ניתן להוכיחן מבחינה תיאורטית כלכלית. עם זאת, במקרה ספציפי זה מצא בית המשפט כי התובעים לא עמדו בנטל ההוכחה המוטל עליהם. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו, בהתחשב בכך שהמיסים שנגבו שלא כדין יישארו בידי המדינה.