ה"פ 153/05

תקציר

הסכסוך בין כ.מ.ח. תשתיות ופיתוח בע"מ (צמח) לבין קטלנה פיננסים בע"מ (קטלנה) החל בשנת 1998 כאשר קטלנה, יחד עם חברת האם שלה וגורם נוסף, הגישו בקשה למינוי מפרק זמני לצמח, בשל חילוקי דעות על השקעות והעמדת בטוחות. הצדדים הגיעו להסכם פשרה לפתרון כל המחלוקות באמצעות בוררות ולהעברת חלקה של קטלנה בצמח לחיים פייגלין או לבא כוחו. עם זאת, ביצוע ההסכם היה מותנה בהסרת צו מניעה זמני האוסר על קטלנה להיפטר מנכסיה ובהחלטת בורר במחלוקות, לרבות שווי המניות. הליכי הבוררות נתקעו בשל אי הגשת טיעוניה של קטלנה, ולא התקיימו דיונים נוספים. יתר על כן, קטלנה לא הודיעה לפייגלין או לצמח על פקיעת תוקף צו המניעה הזמני. השנים חלפו ללא כל התקדמות בבוררות, וקטלנה הגיש בסופו של דבר תביעה כספית נגד פייגלין ב-2003 כדי לחייב אותו לשלם עבור המניות. פייגלין הגיב בהגשת עתירה להכריז על הסכם הפשרה כבטל או מבוטל כדין. בית המשפט בחן את תוקפו של הסכם הפשרה ומצא כי אין מדובר בהעברת מניות נוכחית ללא תנאי אלא בהסכם עתידי המותנה בהסרת צו המניעה ובתוצאות הבוררות. התנהלות הצדדים, לרבות נטישת קטלנה את הליכי הבוררות והודאתה הקודמת כי העברת המניות לא התרחשה, תמכה בפרשנות זו. עוד ציין בית המשפט כי טענתה של קטלנה נגועה בחוסר תום לב, שכן היא סותרת את עמדתה הקודמת ולא סיפקה כל הסבר לשיהוי בהליך הבוררות. בסופו של דבר פסק בית המשפט לטובת פייגלין, ביטל את הסכם הפשרה ודחה את תביעתה של קטלנה לאכיפתו. בית המשפט הדגיש כי ההסכם, אף שקיבל תוקף בהחלטת בית המשפט, היה כפוף לביטול בשל הסכמת הצדדים או עילות משפטיות. מאחר שקטלנה ויתרה על זכויותיה בכך שנטשה את הבוררות ופעלה בחוסר תום לב, הסכם הפשרה ומתן תוקפו השיפוטי בוטלו. קטלנה חויבה לשלם את הוצאותיו המשפטיות של פייגלין, בסך 100 אלף שקל בתוספת מע"מ, בצמוד להפרשים וריבית. פסק הדין ניתן שלא בפניו ב-18 במאי 2008.