ע"ע 51270-21-19

תקציר

פסק הדין מקבל את הערעור בחלקו, ומכיר בכך שבעוד שהחלטת המעבר של המערערת הייתה מוצדקת בנסיבות הייחודיות, היא הוגבלה לשנת הלימודים תשע"ט שצוינה בהחלטה. משמעות הדבר היא כי על משרד החינוך להעריך מחדש את מצבו של המערער לשנת הלימודים הקרובה ואולי להציע לו את משרתו בחזרה או למצוא לו תפקיד מקביל. פסק הדין אינו מתייחס לתקופת הביניים או לשאלות הנוגעות לתפקיד אליו שובץ במהלך שנת הלימודים האמורה, ומשאיר עניינים אלה פתוחים להכרעה של הצדדים בהידברות או בהליכים משפטיים נוספים במידת הצורך. פסק הדין מכיר בלגיטימיות של החלטת מנהל המחוז להפריד את המערער מתפקידו כמנהל, בהתחשב בפגיעה שנגרמה למורים שקיבלו ממנו בטעות סרטון מיני בוטה. פגיעה זו, יחד עם הפגיעה האפשרית במעמד דמות הסמכות של המערער, הצדיקה את מינויו מחדש, הגם שלא הוזכרה במפורש בכללים ובנהלים הרלוונטיים. עם זאת, בית המשפט מדגיש כי החלטה זו הייתה צריכה להיות צעד זמני, ומשרד החינוך היה מחויב לבחון מחדש את המצב לאחר מכן. חשוב לציין כי בית המשפט לא מצא כל הבטחה המבטיחה את חזרתו של המערער לתפקידו, כפי שנטען על ידו, ובתעודת החל"ת צוין במפורש כי היא אינה מזכה אותו בהחזרה. עם זאת, מאחר שהמערער היה עובד קבוע, הציפייה הייתה כי יחזור לתפקידו כמנהל עם סיום החל"ת. אך מאחר שהנסיבות נותרו חריגות, הייתה למשרד הזכות לפעול בהתאם, גם ללא הבטחה מפורשת. שני הצדדים חלקו בהוצאות הערעור, וההוצאות הקודמות שנפסקו למערער בבית המשפט המחוזי בוטלו. פסק הדין קורא לצדדים, שעדיין מתקיימים ביניהם יחסי עבודה, לקיים דיאלוג למציאת פתרון הדדי, ביודעם כי למערערת הזכות לפתוח בהליכים משפטיים חדשים במידת הצורך.