חדל"ת 75692-01-24

תקציר

בפסק דין זה, בית המשפט המחוזי בלוד (כבוד השופטת עירית וינברג-נוטוביץ) מתמודד עם בקשה להפחתת שכרם של רואי החשבון שפעלו מטעם חברה בהליכי חדלות פירעון. עיקר ההחלטה נוגע לחובת קבלת אישור בית המשפט להעסקת בעלי מקצוע ושכרם, ולדרכי הערכת שכר הטרחה הראוי. **עקרונות משפטיים מרכזיים ועובדות המקרה:** 1. **חובת אישור בית המשפט להעסקת בעלי מקצוע:** * **תקנה 12 לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסים נכסים ומפרקים ושכרם), תשמ"א-1981:** קובעת באופן מפורש כי "בעל תפקיד לא יעסיק במסגרת תפקידו [...] רואה חשבון [...] אלא באישור מראש מאת הכונס הרשמי או מבית המשפט". * **החלת התקנות על מנהלי הסדר:** בית המשפט מחדד כי הוראות אלו חלות גם על מנהלי הסדר, גם אם אינם נמנים מפורשות עם בעלי התפקיד ששכרם מוסדר בתקנות. הלכה זו נתמכת בפסיקות קודמות (חדל"ת (ת"א) 41997-12-24, חדל"ת (חי') 59479-12-21). * **חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018:** סעיף 44(א)(2) לחוק מחזק את הדרישה לאישור בית המשפט להעסקת אדם המסייע לנאמן במילוי תפקידו. 2. **העסקת רואי החשבון בענייננו:** * רואי החשבון מונו על ידי החברה עוד **לפני** הליכי חדלות הפירעון. * שכרם נקבע גם הוא **לפני** ההליכים. * על אף שהמשיכו בעבודתם לאחר מתן צו עיכוב ההליכים, בידיעתו והסכמתו של מנהל ההסדר, **לא הובא שיעור שכרם לאישור בית המשפט** כמתחייב על פי הדין. 3. **התערבות בית המשפט בשכר בדיעבד:** * גם אם עבודת רואי החשבון הייתה נחוצה ותרומתה לקופת ההליך מוכחת (כפי שצוין בענייננו), **אי-קבלת אישור מראש לשכרם מעניקה לבית המשפט סמכות לבחון את ההסכם בדיעבד ולהתערב בו במידת הצורך**. * מטרת התערבות זו היא **מניעת פגיעה בנושים**, שהם הנפגעים העיקריים מהוצאות ההליך הגורעות מכספים המיועדים לחלוקה (ראה פר"ק (י-ם) 746/03). 4. **קביעת שכר הטרחה הראוי:** * **הסכם מקורי:** שכר שנקבע בשיעור של 25% מהפיצוי שיתקבל בגין נזקי מלחמת "חרבות ברזל". * **טענות הנושים:** טענו כי השיעור מופרז וראוי לעמוד לכל היותר על 5%. * **הערכת בית המשפט:** * **קרבה משפחתית:** בית המשפט מציין כי לרואי החשבון קרבה משפחתית לבעל השליטה, ולא ניתן לשלול כי לכך הייתה השפעה על קביעת שיעור שכר הטרחה. * **היעדר ראיות:** לא הוצגו ראיות רלבנטיות להערכת עלות השירותים, וכן לא הוכח כי במקרה זה, מורכב ככל שיהיה, מוצדק תשלום העולה על פי 2 מהשכר הראוי שהוצג. * **השוואת מחירים:** בהתאם להוראת בית המשפט בפסק דין קודם, הוצגו שלוש הצעות מחיר מרואי חשבון ניטרליים. * **המלצת הצדדים:** * מנהל ההסדר: השכר הראוי עומד על 12%-15%. * הממונה: הצטרף לעמדת מנהל ההסדר (12%-15%). * רואי החשבון: עמדו על שיעור השכר שנקבע בהסכם המקורי (25%), ללא הצגת ראיות מספקות למקרים דומים. * **החלטת בית המשפט:** בהתחשב בכלל השיקולים (קרבה משפחתית, היעדר ראיות, והשוואת מחירים), בית המשפט **העמיד את שכרם של רואי החשבון על שיעור של 12% בתוספת מע"מ בלבד** מהפיצוי שיתקבל. **חידושים משפטיים:** * **הרחבת החלת התקנות על מנהלי הסדר:** פסק הדין מחזק ומדגיש את הרציונל מאחורי תקנה 12, ומרחיב את תחולתה באופן ברור גם על מנהלי הסדר, מעבר להוראה המפורשת בתקנות, על מנת להבטיח פיקוח שיפוטי ושמירה על אינטרס הנושים. * **הדגשת חובת קבלת אישור מראש:** פסק הדין מהווה תזכורת משפטית חשובה לעו"ד ובעלי תפקידים בהליכי חדלות פירעון, כי העסקת אנשי מקצוע וקביעת שכרם מחייבת אישור מפורש של בית המשפט, ואי-עמידה בדרישה זו עלולה להוביל להתערבות שיפוטית בדיעבד. * **קביעת שכר ראוי תוך שימוש בהשוואות שוק:** בית המשפט מיישם את עקרון קביעת השכר הראוי לא רק על בסיס טענות בעל פה, אלא תוך דרישה להצגת הצעות מחיר מגורמים ניטרליים, ושימוש בנתונים אלה כבסיס להפחתת שכר שנקבע בהסכם מראש. * **התייחסות להשפעת קרבה אישית:** בית המשפט מוכן לשקול השפעת קשרים אישיים (כגון קרבה משפחתית) על קביעת תנאים כלכליים, כגורם נוסף המצדיק בחינה מחודשת והפחתה של שכר טרחה. בסיכומו של דבר, פסק דין זה מדגיש את חשיבות הפיקוח השיפוטי על הוצאות הליכי חדלות פירעון, את מחויבות בעלי התפקידים לפעול בשקיפות ולקבל אישורים כנדרש, ואת זכותו של בית המשפט להתערב בשכ"ט שאינו סביר או לא אושר כדין, וזאת למען הגנה על האינטרס הציבורי ועל זכויות הנושים.