ע"א 4407/06

תקציר

הערעור הוא על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים שדחה את טענת בנק הפועלים למשכנתא מדרגה ראשונה על דירה בבעלות המשיבים, אשר מכרו אותה בתשלומים לרוכש משיב שלישי, אשר מישכן את זכויותיו החוזיות בבנק כבטוחה להלוואה למימון הרכישה. הבנק טוען כי המוכרים והקונה רקמו קנוניה להוציא כספים במרמה מהבנק מבלי שהתכוונו להחזירם, ומבקש להחיל את פסק דין שפייזמן, המאפשר לבנק לרשום משכנתא על דירת המוכרים אם יוכח כי היו חלק מתרמית. המוכרים, שלא הגישו כתב הגנה, טוענים כי יש להחיל את הלכת שטיינמץ, הקובעת כי הבנק אינו יכול להגיע ישירות לדירת המוכרים אם חוזה המכר מבוטל, וכי הלכת שפייזמן מבוססת על עובדות שונות. השופטת ארבל קובעת כי שני פסקי הדין אינם סותרים ויש ליישמם בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה. מאחר שטענות הבנק בדבר קנוניה לא הופרכו, מוחזר התיק לבית המשפט המחוזי על מנת שיכריע בסוגיה העובדתית האם חוזה המכר היה תוצאה של תרמית. המשנה לנשיא ריבלין והשופט מלצר מסכימים עם פסק הדין, ומשאירים את שאלת היקף פסק הדין בעניין שפייזמן לשלב מאוחר יותר.