עפ"ג 18257-03-16

תקציר

מדינת ישראל ערערה על גזר דינו של נסים טוויל, שהורשע בהחזקת נשק ותחמושת ללא היתר חוקי, לשישה חודשי מאסר לצד עבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס. בית המשפט המחוזי בירושלים, בדעת רוב, דחה את הערעור וקבע כי אי הבהירות באשר לנסיבות העבירה של טוויל - בין אם מצא את הנשק ובין אם לאו - צריכה להטות את הכף לטובתו. עוד צוין בדעת הרוב, כי כתב האישום לא פירט את נסיבות העבירה וכי המערער לא התנגד להסברו של טוויל בתשובתו לכתב האישום. לפיכך, בית המשפט הניח שהנסיבות הן כפי שתיאר טוויל וגזר את דינו בהתאם. השופט בר-עם, בדעה חולקת, סבר כי יש לקבל את הערעור, בקובעו כי נסיבות העבירה, כפי שנטען על ידי טוויל, לא הוכחו וכי האינטרס הציבורי מחייב החמרת הענישה. הרוב הדגיש כי לו היו מתבררות הנסיבות, העונש היה חמור יותר.