עת"מ 59681-07-21

תקציר

העותרים הגישו עתירה נגד מינהל מקרקעי ישראל ומושב שילת, בטענה כי הקצאת חלקת קרקע מסוימת, בבעלות מנהל מקרקעי ישראל, למושב ללא מכרז פומבי, אינה חוקית. העותרים טענו כי יש למכור את הקרקע במכרז פתוח, תוך מתן הזדמנות שווה למכרז, וכי כוונת רמ"י להקצות את הקרקע למושב מהווה פטור פסול מהכלל של עריכת מכרז פומבי. בית המשפט בחן את הטענות שהוצגו ולא מצא כל הצדקה לטענות המשיבים בדבר שיהוי בהגשת העתירה וכי היא מוקדמת מדי. בית המשפט הדגיש את חשיבותם של מכרזים ציבוריים, תפקידם בהשגת יעילות, חיסכון בכספי ציבור וקידום שוויון והוגנות. אין חולק כי ככלל חלה על רמ"י חובה לערוך מכרזים פומביים לעסקאות מקרקעין, והנטל להוכיח פטור ממכרז נופל על הרשות המינהלית. שאלת המפתח הייתה האם ניתן לראות במושב "בעל זכויות" במקרקעין, כהגדרתו בתקנה הרלוונטית, דבר שיפטור את העסקה מחובת המכרז. בית המשפט מצא כי המושב לא עמד בתנאי הפטור, שכן החלקה המדוברת לא הייתה חלק ממשבצת שלו, ואין לו זכות חוקית להחזיק בה. כמו כן, חוזה הפיתוח הקודם של המושב לחלקה בוטל עקב הפרת המושב, ומאז הוא לא חודש. בית המשפט דחה גם את הטענה כי המושב החזיק בקרקע בהסכמת מנהל מקרקעי ישראל, וציין כי מנהל מקרקעי ישראל דרש שוב ושוב את פינוי הקרקע והחזרתה. בסופו של דבר, פסק בית המשפט לטובת העותרים, וקיבל את טענתם כי העסקה חייבת להיות כפופה למכרז פומבי. רשות מקרקעי ישראל הונחתה לפרסם מכרז למכירת המגרש במועד החלטתה. מנהל מקרקעי ישראל והמושב חויבו לשלם לעותרים הוצאות ושכר טרחת עורך דין, בסך 18,000 ₪ כל אחד. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים ונחתם על ידי השופט צבי דותן.