ע"א 2310/20

תקציר

הוגש ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון לדחות בקשה לפסילת השופט הדן בעניינו של המערער (תמ"ש 10916-06-14) וערעור אזרחי מס' 33343-02-17. המערער והמשיב הינם בני זוג לשעבר המעורבים בהליכים משפטיים שונים הקשורים לאכיפת הסכם גירושין וחובות מזונות. המערערת טענה כי החלטות השופטת הושפעו מהעסקתה של המשיבה בהנהלת בתי המשפט ומתפקידו של בן זוגה כשופט. בנוסף, המערער הלין על התנהלות השופט ועל הדברים שנאמרו בפסק דין קודם. בית משפט קמא דחה את בקשת הפסילה, מה שהוביל לערעור הנוכחי. בערעור נטען כי היה מקום לקבל את בקשת הפסילה כדי לשמור על מראית עין של צדק. עם זאת, השופט קבע כי עילות הפסילה אינן מבוססות וכי ההליך שימש באופן בלתי ראוי לערעור על פסקי דין קודמים. את טענות המערער, המופנות כנגד החלטות העבר, יש להעלות בערעור עצמו ולא בבקשת פסילה. יתר על כן, הטענות החמורות בדבר השפעה ולחץ שהופעלו על בית המשפט היו משוללות כל יסוד. למרות שהשופט לא הכריע בבקשת הפסילה באופן מיידי, כנדרש בחוק, טכניות זו לא שינתה את פסק הדין בשל היעדר עילה משפטית לפסילה. לפיכך, הערעור על פסילה נדחה.