עב"ל 7968-12-20

תקציר

בעניינו של המערער כנגד פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב, התמקד הערעור בשאלה האם יש להכיר בפגיעה נפשית שנגרמה לו כפגיעה בעבודה לפי חוק הביטוח הלאומי. בית המשפט המחוזי דחה תחילה את טענת המערערת, בקובעו כי המייל שהתקבל ביום 4.2.2016 לא היווה אירוע מיוחד שגרם ללחץ נפשי, ותיאר אותו כחלק ממעגל לחץ מתמשך עקב קשיים עסקיים קודמים החל מינואר 2016. עם זאת, לאחר בחינת הראיות והעדויות, הגיע בית הדין הארצי לעבודה למסקנה כי יש לקבל את הערעור. נמצא כי המייל אכן היווה אירוע מיוחד שהוביל לעלייה משמעותית בלחץ, ששיאה בקריסה כלכלית ומקצועית של המערער. בית המשפט ציין את חשיבותן של תחושות סובייקטיביות וראיות אובייקטיביות בקביעת התרחשותו של לחץ, תוך שימת דגש מיוחד על עדותה של עו"ד ק', שאישרה את מצבו הנסער של המערער. הגעתו של המייל סימנה נקודת מפנה מכרעת מלחץ קודם בכך שהביאה לסגירת עסקיה של המערערת ופשיטת רגל שבאה בעקבותיה, וסייג אותה כאירוע חריג בעל פוטנציאל לחץ עצום. לפיכך, הערעור התקבל, והתיק הועבר לבית המשפט המחוזי לצורך קביעת התשתית העובדתית להערכת הקשר הסיבתי בין האירוע לבין מצבו הנפשי של המערער, תוך הכרה בסופו של דבר באירוע כאירוע משמעותי ומעורר לחץ להבדיל מאתגרים כלכליים קודמים.