תמ"ש 89790/00

תקציר

המקרה סובב סביב זוג גרוש שנישאו בארה"ב, הביאו לעולם שני ילדים ולאחר מכן התגרשו. האם רצתה לעלות עם הילדים לישראל, מה שהוביל להחלטת בית המשפט בארה"ב שאישר את ההגירה תוך מתן משמורת משותפת לשני ההורים. זמן קצר לאחר שהאם וילדיה עלו לישראל, הגיש האב תביעה, בטענה שהאם הפרה את זכויות המשמורת והביקורים שנקבעו על ידי בית המשפט האמריקאי. האב ביקש מבית המשפט הישראלי לאכוף את הסדרי הראייה המפורטים בפסק הדין האמריקאי. פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה הכיר במורכבות המקרה, וציין כי בעוד המטרה העיקרית של אמנת האג בדבר חטיפת ילדים בינלאומית היא החזרה מיידית של ילדים שהוצאו שלא כדין, היא גם שואפת לכבד את זכויות המשמורת והביקורים ברחבי המדינות המתקשרות. במקרה זה, מאחר שמקום מגוריהם הרגיל של הילדים היה בארה"ב לפני ההפרה הנטענת, קבע בית המשפט כי ניתן להחיל את אמנת האג. עם זאת, בפסק הדין הודגש כי האמנה אינה מפרטת סעד מסוים בגין הפרת זכויות ביקור. לכן, בעוד האב יכול היה להגיש תביעה על פי האמנה, בית המשפט לא יכול היה להורות על אכיפה קפדנית של הסדרי הראייה של בית המשפט האמריקאי. תחת זאת, על בית המשפט הישראלי לבחון את סוגיית זכויות הביקור על בסיס הדין הישראלי, תוך מתן עדיפות לטובתם של הקטינים ומתן משקל ראוי לפסק דינו של בית המשפט האמריקאי. פסק הדין התווה את גישתו של האב להליך משפטי מהיר ולעדשות פרוצדורליות מסוימות על פי האמנה. בסופו של דבר, החליט בית המשפט כי במקרה זה דרך הפעולה הראויה היא לבחון את סוגיית זכויות הביקורים על בסיס טובת הקטינים, תוך התחשבות בפסיקה הקודמת בארה"ב. ההחלטה הדגישה כי גם פסקי דין ישראליים בנושאי משמורת והסדרי ראייה אינם נאכפים באופן אוטומטי ונבחנים תמיד מחדש עם שינוי הנסיבות.