בש"פ 8311/13

תקציר

בית המשפט ניתח את הערעור וקבע כי יש לקבלו בחלקו. בליבת הבדיקה עומדת השאלה האם הראיות הנסיבתיות שהוצגו בשלב המעצר חזקות דיין כדי להצביע על סבירות סבירה להרשעה. בית המשפט הדגיש כי בחינת ראיות לכאורה אינה הטעם להעריך את משקלן או מהימנותן של ראיות, שכן יש להותיר את הדברים למשפט העיקרי. ראיות נסיבתיות יכולות להביא להרשעה אם הן מובילות באופן הגיוני למסקנה של אשמה מעבר לספק סביר. עם זאת, אם קיימות סתירות או ליקויים בראיות, יש לשקול אותן בעת ההחלטה על מעצר. במקרה זה, בעוד שבית המשפט המחוזי מצא כי הראיות הנסיבתיות נגד המערער חזקות, השופט הבודק ציין פערים משמעותיים, כגון היעדר ראיות ישירות והיעדרות בלתי מוסברת של המערער בזמן קריטי, המצדיקים את שחרורו עד להמשך ההליכים. החלטה זו מכירה במספר תרחישים העשויים לעלות בקנה אחד עם חפותו של המערער. משכך, מוחזר התיק לבית המשפט המחוזי על מנת שיקבע תנאים מגבילים לשחרורו של המערער עד למשפט. הערעור על שיהוי פרוצדורלי והתנהגות בלתי הולמת לכאורה של המשיב בהגשת כתב אישום נדחה, אך ניתן לעיין בו שוב בהליך העיקרי.