ת"א 744/05

תקציר

הסכסוך הוא בין בעלי דירות בבית משותף בחיפה. התובעים, שבבעלותם דירה בקומה השלישית, שיפצו את דירתם וביקשו להרחיבה על גג הבניין בן שלוש הקומות. התובעים טענו כי הנתבעים, שהיו בעלי הדירות האחרות בבניין, נתנו תחילה הסכמה עקרונית להרחבה, בכפוף לקבלת ההיתרים הנדרשים, אך בהמשך חזרו בהם מהסכמתם. הנתבעים הכחישו את טענות התובעים וטענו כי הסכמתם מעולם לא ניתנה. בית המשפט מצא כי התובעים לא הצליחו להוכיח כי הנתבעים הסכימו להרחבה. הראיות שהוצגו היו מגמתיות ולא אמינות. גרסת התובעים לאירועים, בעיקר ביחס להסכמה שניתנה על ידי הנתבעים, לא הייתה משכנעת. הסכמת הנתבעים, אם הייתה כזו, לא עמדה בדרישות החוק להתחייבות תקפה, ולא נמצאה כל ראיה לקלות דעת מצדם. זאת ועוד, כעסם של התובעים כלפי הנתבעת מס' 5, שלא התגוררה בבניין ולא הוזמנה לפגישה בעניין ההרחבה, לא היה מוצדק. לנאשם זה הייתה הזכות להתנגד להרחבה ולנסות לשכנע את הנתבעים האחרים לתמוך בעמדתו. מעשיו לא היו נטולי הצדקה מספקת, כנדרש בתביעת הנזיקין לפי סעיף 62 לפקודת הנזיקין. בית המשפט דחה את תביעת התובעים לאכיפת ההתחייבות הנטענת או לפיצויים והורה לתובעים לשלם לנתבעים הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין, בסך 12,000 ₪ + מע"מ.