רע"א 5915/24

תקציר

בקשת רשות הערעור נדחתה ללא צורך בתגובת המשיבים, שכן לבית המשפט הפרוצדורלי שיקול דעת רחב במתן סעד זמני, ומקרה זה לא הצדיק התערבות חריגה בערעור. בבואם להעריך סעד זמני, בתי המשפט שוקלים את סיכויי הצלחת תביעות המבקשים ואת מאזן הנוחות, לצד שיקולי צדק וצדק. בדרך כלל, מאזן הנוחות מקבל עדיפות, אך הון עצמי יכול לפעמים להיות מכריע. כאן, מצא בית משפט קמא שיהוי בבקשה, מאזן נוחות שלילי למבקשים, וסיכויים נמוכים שתביעותיהם יצליחו בשל תנאי סף שלא התקיימו לחלוקת העיזבון. בית המשפט הדגיש כי מתן סעד יעכב את פיתוח העיזבון, יגרום נזק משמעותי לגורמים רבים, הגובר על האינטרסים של המבקש. טענת המבקשים, לפיה שגה בית משפט קמא בסיווג הנזק ככספי, נדחתה, בציינו כי טענותיהם נעדרות זיקה אישית מהותית למקרקעין. טענות לטובת הציבור נגד אפליה נענו על ידי פגיעה פוטנציאלית בצדדים שלישיים ובדיירים כתוצאה מעיכובים בפרויקטים. שיקולי היושר, ובפרט שיהוי והשמטת עובדות מרכזיות על ידי המבקשים, תמכו אף הם בדחיית הערעור. בית משפט קמא ציין את הימנעותם של המבקשים מגילוי הבעלות הקיימת שלהם בחלקה הקהילתית כחיונית, והדגיש את הצורך בגילוי מלא. לגופה של תביעת המבקשים נקבע כחלש, ללא ראיות ממשיות לפרקטיקות מפלות שיש בהן כדי לשנות ממצא זה. בית המשפט הגיע למסקנה כי בעוד שעמידה בחוק היא קריטית בהקצאת עיזבון, על האגודה החקלאית לשקול את הבהרות המדינה. בסופו של דבר הבקשה נדחתה ולא ניתן צו הוצאות.