תו"ב 55367-04-21

תקציר

הנאשמים ביקשו לבטל את כתב האישום נגדם מכמה טעמים. ראשית, הם טענו כי נשללה מהם הזכות להציג את גרסתם לאירועים שקדמו להגשת כתב האישום, אולם מכתב ההתראה והזימון הוצאו להם לפני הסגר בתקופת הקורונה, וניתן היה להסדיר את אי הופעתם. עוד טענו הנאשמים כי יש לדחות את כתב האישום משום שלא התחשב בגרסתם לאירועים, אך בית המשפט מצא כי יש להתייחס לטענה זו במהלך המשפט. הנתבעים הוסיפו וטענו לאכיפה בררנית, אך לא הביאו כל ראיה ולכן טענה זו נדחתה. גם טענות הנאשמים בדבר טעויות בנוסח כתב האישום וחובת התובע להציע הסדר מותנה לא היו משכנעות. בית המשפט הדגיש כי לתובע שיקול דעת להחליט אם להציע הסדר והוא אינו מחויב לעשות כן. בנוסף, העלו הנאשמים טענות שונות כנגד התנהלות התביעה, אולם אלה לא הצדיקו את ביטול כתב האישום. ככלל, בית המשפט מצא כי בהתנהלות המאשימה לא נפלו פגמים כלשהם שיובילו לביטול כתב האישום, והטיעונים המקדמיים שהציגו הנאשמים לא היו משכנעים. לפיכך, הבקשה למחיקת כתב האישום נדחתה.