ע"פ 1167/21

תקציר

החלטת בית המשפט מדגישה כי התערבות הערעור מתבקשת רק במקרים חריגים בהם קיימת חריגה ברורה מנורמות גזר הדין הקבועות או טעות משמעותית בשיקול הדעת, שאף אחת מהן אינה חלה על עניינו של המערער. מודגשת חומרתן של עבירות השוד, נוכח השפעתן ארוכת הטווח על הקורבנות ועל ביטחון הציבור, המצדיקה עונשי מאסר למרות מאמצי השיקום. במקרה זה, השוד כלל תכנון מוקדם, שימוש בנשק ופגיעה משמעותית בקורבן. בית המשפט מצא את גזר הדין מאוזן, ועולה בקנה אחד עם מדיניות הענישה הדומיננטית, במיוחד לאור חומרת הפגיעה ב"עובדי לילה" המספקים שירותים חיוניים ועומדים בפני סיכונים גבוהים. חלקו הפעיל של המערער בעבירה הצדיק את עונשו, שהיה מעט חמור מזה של שותפו. על אף שהמערער עסק בשיקום מסוים, חומרת מעשיו והצורך בהרתעה גברו על נסיבותיו האישיות. לפיכך, דחה בית המשפט את הערעור, והדגיש כי מאמצי השיקום ראויים אמנם לשבח, אך אין בהם כדי להצדיק הקלה נוספת בנסיבות הנוכחיות. כל שלושת השופטים הסכימו עם ההחלטה להותיר את העונש המקורי על כנו.