תאד"מ 15492-05-23

תקציר

פסק הדין מוצא מספר נימוקים לדחיית התביעה. ראשית, התביעה שהוגשה ביום 7.5.2023 אינה עומדת במתכונת ובתקנות הנדרשות המפורטות בתקנה 79(א)(1) לחוק וטופס 5 לשנת 2018, ולכן לא ניתן לקבלה. הכללים ברורים והותוו בפסקי דין קודמים כגון תד"מ 22755-05-23 אלעזה נ' אבו מרחיה ותד"מ 44726-02-23 גיט נ' ואך. שנית, שטר המסירה אינו מספיק, שכן הוא נעשה על ידי בן מטעם אחד הנתבעים. בתביעה לא צוין כי הבן הוא בן משפחה המתגורר עם הנתבע. בית המשפט מוצא כי סביר לצפות מהתובע לוודא ולהצהיר כי המקבל הוא בן משפחה המתגורר עם הנתבע. שלישית, הבקשה הנוכחית אינה יכולה להתקבל בשל חקיקה מלחמתית הקבועה בתקנה 2 לתקנות סדר הדין בבתי המשפט, הקובעת כי על בית המשפט להשתכנע כי התקנה אינה חלה עוד. לבסוף, הגשת ראיות מושחרות וראות לקויה של התמונות שהוגשו עם התביעה אינן מספיקות ומחייבות את התובע להגיש מחדש את הראיות בפורמט קריא. פסק הדין מדגיש גם את הצורך בהרתעה ביחס לשימוש לרעה במערכת המשפט, ומצביע על כך שייפסקו הוצאות משמעותיות לאוצר המדינה כפי שהותוו במקרים קודמים כגון תמ"מ 37928-05-23 אבו סנינה נ' יפרח ואח' עם זאת, בית המשפט מביע את רצונו להימנע מתוצאה זו. בסיכומו של דבר, הבקשה לפסק דין והתביעה נדחות, והמזכירות מונחית למסור העתק מההחלטה למזכיר המשפטי.