רע"א 8024/15

תקציר

פסק הדין הנדון מתייחס למחלוקת על תשלום עבור שירותים שניתנו בין חברת ייעוץ לבין המשיב, אשר נדונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. חברת הייעוץ ערערה על ההחלטה וביקשה למנות בורר ליישוב מחלוקת בנוגע לתשלומים נוספים שהמשיבה חייבת. הערעור ביקש לברר האם סעיף 16(ג) להסכם בין הצדדים מהווה תניית בוררות, ואם כן, האם הוא חל על תביעת חברת הייעוץ לתשלומים נוספים. בית המשפט המחוזי קבע בעבר כי סעיף זה אינו תניית בוררות אלא מנגנון מוסכם להכרעה בעניינים מסוימים. יתר על כן, גם אם היה מדובר בתניית בוררות, הוא לא היה מכסה את התביעה בגין עבודות נוספות שבוצעו. בית המשפט הדגיש כי פסק דינו לא עסק לגופה של תביעת חברת הייעוץ לתשלומים נוספים אלא רק לאמצעי ליישוב הסכסוך. טענות המערערת התמקדו בפרשנותו המצמצמת של הסעיף, וטענו כי יש לראות בו תניית בוררות משום שכל סכסוך מחייב פנייה לצד שלישי. עוד טענו כי היעדרו של המונח "בורר" אינו צריך להיות גורם מכריע וכי הגדרת הסעיף עולה בקנה אחד עם רעיון הבוררות. עם זאת, השופט קבע כי הבקשה לא עוררה שאלות עקרוניות, משפטיות או ציבוריות והיא מוגבלת למחלוקת הספציפית בין הצדדים. השופט אישר את החלטת בית המשפט המחוזי, והסכים כי סעיף 16(ג) אינו תניית בוררות וכי גם אם כן, הוא לא יחול על תביעת המערער. השופטת הדגישה כי הסמכויות שהוענקו לצד השלישי לפי סעיף זה אינן מספיקות כדי להוות בוררות וכי היקפו של הסעיף מוגבל לעניינים ספציפיים. בנוסף, נדחתה הבקשה לחייב את המשיב בגין הגשת תצהירים כוזבים, כאשר השופט ציין כי יש להפנות תחילה בקשות אלה לבית המשפט הפרוצדורלי. מאחר שלא התבקשה מענה, לא נפסקו הוצאות.