עש"מ 1928/00

תקציר

בפסק דין מפורט התייחס בית המשפט העליון להרשעת עובדת בכירה במשרד הביטחון במעשים מגונים והטרדה מינית בארבע חיילות, בניגוד לסעיפים 348(ג) ו-210 לחוק העונשין, תשל"ז-1977. עובד המדינה הועמד תחילה לדין משמעתי על ידי בית הדין למשמעת של עובדי המדינה עם נזיפה והשעיית דרגה למשך שלוש שנים. עם זאת, המדינה עתרה לדחייה, והדגישה כי אמצעי המשמעת המקלים אינם עולים בקנה אחד עם חומרת העבירות והשלכותיהן החברתיות. בית המשפט העליון התווה את אופייה הנפוץ של הטרדה מינית בשירות הציבורי והדגיש את הצורך באמצעי משמעת מחמירים כדי להרתיע מפני התנהגות בלתי הולמת כזו, תוך הדגשת האופן שבו היא משבשת את ההרמוניה במקום העבודה ופוגעת באמון הציבור במוסדות אלה. בהדגישו את הפרת האמונים והסמכות, במיוחד בכל הנוגע לחיילות ששירתו בנסיבות קשות, מצא בית המשפט כי התנהלותו של המשיב, המשתרעת על פני שלוש שנים, משמעותית במיוחד בשל תפקידו הבכיר ואופיים הממושך של מעשיו. למרות תרומתו המקצועית של המשיב וההשפעה על חייו האישיים, סבר בית המשפט כי אין בהם די כדי לגבור על חומרת עבירותיו. בעקבות זאת פסק בית המשפט על פיטוריו החל מיום 1.11.2000 ופסילתו משירות המדינה למשך חמש שנים, תוך הדגשת הצורך ביחס שווה על פי החוק ובאכיפתם של אמצעים מחמירים לשמירה על טוהר המידות והכבוד בשירות המדינה, אך מבלי לפגוע בזכאותו הכספית.